מ"ג מלכים א כ יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַן מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֣אמֶר דַּבְּר֔וּ אַל־יִתְהַלֵּ֥ל חֹגֵ֖ר כִּמְפַתֵּֽחַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דברו אל יתהלל חוגר כמפתח" - (תרגום) אמרו ליה לא ישתבח דמיזדרז ונחית בקרבא כגבר דנצח וסליק מינה אל יתהלל החוגר חרבו לרדת למלחמה שאינו יודע אם ינצח אם לאו

"כמפתח" - חגורת חרבו שעלה כבר מן המלחמה ונצח כך אין לאדוניכם להתהלל בדבר העתיד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל יתהלל". ר"ל מי שהוא "חוגר כמפתח", "אל יתהלל". ופי', שה"חוגר" למלחמה וחושב על כל צדדי האפשר שיש אפשרות

ג"כ שינוצח, הוא נלחם בעצה וגבורה, אבל מי שדעת החגירה נדמה לו בדעתו שכבר פתח חגורתו וכבר נצח, זה לא ינצח לרוב, אם מאשר לא יכין עצה וגבורה למלחמה כראוי, אם מפני שעי"ז גם הנלחם אתו ישליך נפשו מנגד. ור"ל אחר שעדן לא נצחת היה לך להשלים עמי במה שקבלתי להיות לך עבד, כי עדן יש ספק אם תנצח:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אל יתהלל וגו'" - רצה לומר החוגר חרבו לרדת למלחמה אין לו להתהלל כאשר יתהלל הפותח ומתיר חגורת חרבו בשובו מן המלחמה בנצחון וכאומר עדיין אין לו להתהלל כי מי יודע מי ינצח במלחמה

"דברו" - אמרו אל בן הדד

מצודת ציון

"יתהלל" - יתפאר

"כמפתח" - ענין התרה