מ"ג מלכים א כא כט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ה‍ראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי [אביא] הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲ‍רָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲֽרָאִ֔יתָ כִּֽי־נִכְנַ֥ע אַחְאָ֖ב מִלְּפָנָ֑י יַ֜עַן כִּֽי־נִכְנַ֣ע מִפָּנַ֗י לֹֽא־אָבִ֤י הָרָעָה֙ בְּיָמָ֔יו בִּימֵ֣י בְנ֔וֹ אָבִ֥יא הָרָעָ֖ה עַל־בֵּיתֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא אביא הרעה" - רעת ביתו לא אביא בימיו אבל גזירת ילוקו הכלבים את דמו אי אפשר לבא בימי בנו אלא עליו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"הראית" - האם נותן אתה לב לראות אשר נכנע אחאב מלפני ורצה לומר לא מפחד העונש כי אם מגדולת האדון ה'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נכנע אחאב מלפני". יש הבדל בין מלפני ובין מפני, שמלפני הוא מפני גדלו ורוממתו, ומפני הוא מפני יראת העונש. הנכנע מלפניו ישתדל להתקרב אל ה' ולעבדו ויכנע מרוממתו, והנכנע מפניו יתחבא ויברח מפניו להנצל מענשו. ר"ל הגם שידמה לך שנכנע מלפני, אינו כן, כי רק נכנע מפני מיראת העונש, ולכן ע"י שנכנע מפני לא אביא הרעה בימיו, וע"י שלא נכנע מלפני אביא הרעה בימי בנו ולא תבוטל הגזרה בהחלט. ומבואר שאם לא היה אחאב נכנע אז היה מחויב שימשח יהוא תיכף בעת ההיא ע"י אליהו והיה הורג את אחאב עם ביתו תיכף, שעז"א ה' לאליהו (לעיל יט, טז) ואת יהוא תמשח למלך, וע"י תשובתו נתאחר הדבר עד אחר לקיחת אליהו ומות אחאב ונמשח יהוא ע"י אלישע, וכן היה ראוי שימשח אליהו אז את חזאל ושיתקיים תיכף מ"ש (לעיל כ, מב) והיה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו, וגם זה נדחה מפני תשובתו, ועז"א בסימן הבא וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם, שכ"ז נמשך ע"י תשובתו, ונדחה משיחת חזאל עד ימי אלישע: