מ"ג מלכים א כא ג
<< · מ"ג מלכים א · כא · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר נָב֖וֹת אֶל־אַחְאָ֑ב חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיְהֹוָ֔ה מִתִּתִּ֛י אֶת־נַחֲלַ֥ת אֲבֹתַ֖י לָֽךְ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חלילה לי מה'" - חולין הוא לי בעבור מצות ה' שאמרה התורה (ויקרא כה כג) והארץ לא תמכר לצמיתותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויאמר נבות". הנה מלבד שנבות לא רצה למכור את נחלת אבותיו, דבר אל אחאב דברים הנוקבים עד חדרי בטן, במ"ש "חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך". רצה להוכיח בזה את אחאב שעזב נחלת אבותיו, שהוא ה' אלהי אבותיו, שהוא הנחלה היותר יקר מנחלת שדה וכרם שהם רק לחיים הזמנים, אבל האמונה והתורה היא נחלת הנפש, והוא עזבם בלא כסף ובלא מחיר, ולהוכיח על פניו אמר חלילה לי מתתי את נחלת אבותי, הזכיר לו איך יקר בעיני איש נלבב נחלת אבותיו אף נחלה זמנית משדה וכרם, וכ"ש נחלה נפשיית. ובמ"ש "חלילה לי מה'", שלא היה לו להזכיר בזה שם ה', רמז כי אחר שאתה תעמיד על הגן את ההבל והבעל, חלילה לי מה' אשר הוא נחלת אבותי, בו בטחו אבותי ויהי נחלתם, ואיך אתנהו לך לבעל ואשרה:
<< · מ"ג מלכים א · כא · ג · >>