מ"ג מלכים א יז יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאתְ לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֵלִיָּ֙הוּ֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י בֹּ֖אִי עֲשִׂ֣י כִדְבָרֵ֑ךְ אַ֣ךְ עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם עֻגָ֨ה קְטַנָּ֤ה בָרִֽאשֹׁנָה֙ וְהוֹצֵ֣את לִ֔י וְלָ֣ךְ וְלִבְנֵ֔ךְ תַּעֲשִׂ֖י בָּאַחֲרֹנָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוגה קטנה בראשונה" - מדרש אגדה יש בבראשית רבה (למה בראשונה) בותאמר לאה בגד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך עשי לי". כבר כתבתי כי לא היה אפשר שיתרבה הקמח לצורך אליהו, שהיה הפך הכנתו, ואם היתה עושה לה ולבנה תחלה שזה היה מן הקמח הנמצא היה מוכרח שהעוגה אשר לצורך אליהו תהיה מן הברכה, כי כל עוד היה נמצא קמח לצורך חיותה וחיות בנה לא יעשה נס לבטלה ולא התרבה, ובהכרח היתה התחלת הברכה לצורך אליהו, וזה לא היה אפשר כנ"ל, לכן צוה שעוגתו תעשה בראשונה מן הקמח הנמצא, ועל ידי זה בקמח הנשאר לא יהיה די שפק למזון סעודתה וסעודת בנה, ובהכרח

תבא בו הברכה בשבילה, ואז אחר שימצא בו הברכה יוזן ממנה גם אליהו, כי אם נפתח הצינור לא יסתם עוד:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוצאת לי" - להאכילני מקודם ואחרי זה תעשי לך ולבנך

"עשי כדברך" - ללוש הקמח ולעשות עוגות

"משם" - מהקמח ההוא

"אל תיראי" - כי לא תמותי ברעב