מ"ג מלכים א ז מח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֔ה אֵ֚ת כׇּל־הַכֵּלִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אֵ֚ת מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֲשֶׁ֥ר עָלָ֛יו לֶ֥חֶם הַפָּנִ֖ים זָהָֽב׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ועבד שלמה ית כל מניא די בבית מקדשא דיי ית מדבחא דדהבא וית פתורא די עלוהי לחם אפיא דהבא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר בית ה'" - אשר לבית ה'

"ואת השולחן" - רצה לומר קבוצת השלחנות כי עשר שלחנות עשה כמו שנאמר בדברי הימים (ב ד ח)

"זהב" - מוסב על השלחן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשר בית ה""'". הכלים הצריכים לבית עצמו, לא לצורך תשמיש עבודה: "ואת השולחן". מבואר בד"ה (שם, ח) שהיו

עשרה שולחנות, ומפני שעקר היה האחד שהוא מחיוב המצוה, תפס לשון יחיד. וחז"ל (מנחות צט א) נחלקו אם הונח לחם הפנים על כל השולחנות: