מ"ג מלכים א ז מז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינח שלמה את כל הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּנַּ֤ח שְׁלֹמֹה֙ אֶת־כׇּל־הַכֵּלִ֔ים מֵרֹ֖ב מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד לֹ֥א נֶחְקַ֖ר מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֹֽשֶׁת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואצנע שלמה ית כל מניא מסגי לחדא לחדא לית סוף למתקל נחשא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינח שלמה" - מלשקול את משקל הכלים האלה מרוב מאד וחדל לספור משקלם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"וינח שלמה וגו'" - הניח מלשקול אותם מחמת שהיו מרובים מאד מאד ולא היה נחקר לדעת משקל הנחושת וכפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינח". ובד"ה (שם, יח) ויעש שלמה, ר"ל שעשאם הרבה יותר מן הצריך רק להיות מונחים באוצר המקדש מוכנים לעת הצורך בזמן העתיד: