מ"ג מלכים א ז כו
<< · מ"ג מלכים א · ז · כו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעׇבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָת֛וֹ כְּמַעֲשֵׂ֥ה שְׂפַת־כּ֖וֹס פֶּ֣רַח שׁוֹשָׁ֑ן אַלְפַּ֥יִם בַּ֖ת יָכִֽיל׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אלפים בת יכיל" - הים היה מחזיק אלפים בת והם מאה וחמשים מקוה טהרה שבכל אחת מ' סאה ובדברי הימים (ב ד ה) נאמר בתים שלשת אלפים ואמרו רבותינו ז"ל (עירובין שם) אלפים בלח הם שלשת אלפים ביבש עם הגודש שהוא בשעור מחצית בית הקבול
"ושפתו" - שפת הים ממעל היה מעשה דק ומרודד כמעשה שפת כוס המצוייר מפרח ושושן
"ועביו" - שוליו ודפנותיו
מצודת ציון
"בת" - שם מדת הלח ובה שלש סאין
"יכיל" - יחזיק כמו (לקמן ח סד) קטן מהכילמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלפים ביבש, ובאמת הבת הוא מדת הלח, אך בימי עזרא כותב ס' ד"ה נקטן מדת הבת שליש, כמו שנגדל מדת המשקל ונעשה מן מחצית השקל שליש שקל, כמ"ש (נחמיה י, לג) והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה, כמ"ש (עמוס ה, ח) להקטין איפה ולהגדיל שקל, שלכן נבא יחזקאל שלעתיד תשוב מדת השקל והבת לכמו שהיתה בימי קדם כמש"ש (מה, יא) האיפה והבת תוכן אחד יהיה וכו' והשקל עשרים גרה, ועשו מדת הלח במדה שהיתה אצל הקדמונים מדת היבש, שהיתה פחות שליש כי הגודש מחזיק שליש, וכותב ס' עזרא עשה החשבון לפי מדת זמנו. ושוב ראיתי קרוב לזה בשו"ת הרשב"ץ:
<< · מ"ג מלכים א · ז · כו · >>