המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ועביו טפח" - שוליו ודופנותיו אלא שאצל פיו היה דק ומרוקע ומרודד כמעשה שפת כוס ששותין בו ומצוייר פרח ושושן
"אלפים בת" - ששת אלפים סאים שהבת שלש סאין שנאמר (יחזקאל מה יא) האיפה והבת תוכן אחד להם נמצאו חמשים ומאה מקוה טהרה הארבעים מאות מאה מקואות והעשרים מאות חמשים מקואות (עירובין שם) ואף כשתחלוק הכל לפי מדה ששיערו חכמים אמה על אמה ברום שלש אמות למקוה תמצאנה כן שלש אמות מרובעות מאה מקואות ושתים העגולות חמשים מקואות שהמרובע יתר על העיגול רביעית ובדברי הימים (ב ד ה) כתיב בתים שלשת אלפים יכיל ופירשו רבותינו (שם) במדת היבש שהגודש היה שליש בבית הקיבול
"אלפים בת יכיל" - הים היה מחזיק אלפים בת והם מאה וחמשים מקוה טהרה שבכל אחת מ' סאה ובדברי הימים (ב ד ה) נאמר בתים שלשת אלפים ואמרו רבותינו ז"ל (עירובין שם) אלפים בלח הם שלשת אלפים ביבש עם הגודש שהוא בשעור מחצית בית הקבול
"ושפתו" - שפת הים ממעל היה מעשה דק ומרודד כמעשה שפת כוס המצוייר מפרח ושושן
"אלפים בת יכיל". ובד"ה (שם, ה) אמר "בתים שלשת אלפים", ופי' חז"ל (עירובין יד ב) אלפים בלח שהם שלשת
אלפים ביבש, ובאמת הבת הוא מדת הלח, אך בימי עזרא כותב ס' ד"ה נקטן מדת הבת שליש, כמו שנגדל מדת המשקל ונעשה
מן מחצית השקל שליש שקל, כמ"ש (נחמיה י, לג) והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה, כמ"ש (עמוס ה, ח) להקטין
איפה ולהגדיל שקל, שלכן נבא יחזקאל שלעתיד תשוב מדת השקל והבת לכמו שהיתה בימי קדם כמש"ש (מה, יא) האיפה
והבת תוכן אחד יהיה וכו' והשקל עשרים גרה, ועשו מדת הלח במדה שהיתה אצל הקדמונים מדת היבש, שהיתה פחות שליש
כי הגודש מחזיק שליש, וכותב ס' עזרא עשה החשבון לפי מדת זמנו. ושוב ראיתי קרוב לזה בשו"ת הרשב"ץ:
