מ"ג מלכים א ז ב


<< · מ"ג מלכים א · ז · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבן את בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על העמודים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֣ית ׀ יַ֣עַר הַלְּבָנ֗וֹן מֵאָ֨ה אַמָּ֤ה אׇרְכּוֹ֙ וַחֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רׇחְבּ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָת֑וֹ עַ֗ל אַרְבָּעָה֙ טוּרֵי֙ עַמּוּדֵ֣י אֲרָזִ֔ים וּכְרֻת֥וֹת אֲרָזִ֖ים עַל־הָעַמּוּדִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בית יער הלבנון" - תרגם יונתן בית מקירת מלכיא (עמודי הארזים העומדים באורך המאה אמה כל טור וטור לאורך המאה ומטור הראשון לטור הרביעי חמשים אמה והיא רוחב הבית הגהה מבעל צורת הבית) "וכרותות ארזים" - קורות ארזים לאורך הבית היה טור עמודים בקרקע והכרותות מעמוד לעמוד (והטור השני למול טור הראשון ברוחב הבית וכן ארבעה הטורים וסכך הנסרים לרצפת הבית מטור לטור על הכרותות והעמודים הללו עשוים פתחים פתחים כעין אכסדרה והיו הכרותות כמו משקוף שעל המזוזות והיו גם כן אלו הכרותות כדי להעמיד עליהם המחיצות שהם הצלעות הנזכרים בכתוב ושאמר הצלעות אשר על העמודים ולא אמר על הכרותות לפי שהעמודים הם העיקר שהבית נכון עליהם והכרותות אינם אלא להחזיק ולחבר עמוד אל עמוד להיות האהל אחד ומונחים על צדן ולא היו זקופין ובאמרו על העמודים רוצה לומר על הכרותות שעל העמודים ולא נקרא בשם בפני עצמן לגבייהו ואפשר נמי שהכרותות אינם עולים למעלה מן העמודים דאינם שוכבים למעלה אלא הם נתונים בראשי העמודים ובשווין למעלה ולא כעין משקוף השוקף על המזוזות אלא כמו יתד ארוך המחבר שני עמודים ומה שכתוב וכרותות על העמודים פירושו בצד העליון של העמודים נמצא מה שעל הכרותות הוא על העמודים עד כאן פירוש בעל צורת הבית)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הלבנון" - שם היער 

מצודת דוד

"וכרותות ארזים" - ארזים מחוטבים השכיבו על העמודים ההם לחברם יחד לבל יהיו זזים ממקום עמדם

"על ארבעה טורי עמודי ארזים" - והשורות ההם עמדו לרוחב הבית והיה נחלק להם האורך לשלשה חלקים שווים אבל לאורך הבית היה כתלים ממש כדרך הבנין

"בית יער הלבנון" - כך היה נקרא כי לפי רוב העמודים שעמדו בה היה נראה כיער המרובה באילנות או שבנהו במקום יער הלבנון כי היה מנהג המלכים בזמן ההוא לבנות להם בית ביער להתקרר שם בימי הקיץ ועשויה היא בחלונות מרובים להכניס שם האויר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"את בית יער הלבנון". נקרא כן על שהיה מרובה בארזים כיער, או נבנה ביער הלבנון שהיה סמוך לירושלים, שכן היה

מנהג המלכים לבנות בית הקיץ ביער להתקרר שם, והיה בו פתחים וחלונות הרבה פתוחים לרוח היום: "על ארבעה טורי" "עמודי ארזים". העמודים היו נתונים לרוחב הבית וחולקים את אורך הבית לג' חלקים, כ"א לג' אמה ושליש: "וכרותות" "ארזים". מן עמוד לעמוד לרוחב הבית לחבר העמודים זל"ז ולהניח עליהם התקרה:

<< · מ"ג מלכים א · ז · ב · >>