מ"ג מלכים א ז א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את כל ביתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ בָּנָ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְכַ֖ל אֶת־כׇּל־בֵּיתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה" - שבמלאכת גבוה נזדרז ובשלו נתעצל ובשבחו סיפר הכתוב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויכל וגו'" - רצה לומר עם ששהה בה י"ג שנה לא קץ בטורח הבנין עד כלותו את כלו

"שלש עשרה שנה" - לימד בכאן שנתעצל בבנין ביתו ולא כלהו עד שלש עשרה שנה אבל בבנין בית המקדש נזדרז וכלהו לשבע שנים אף כי היה גדול להפליא יותר מביתו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שלש עשרה שנה". שאחר בנין בית המקדש התחיל בנין ביתו, וכמ"ש למטה (להלן ט, י) ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה

שלמה את שני הבתים: "ויכל את ביתו". אע"פ שנמשך הבנין ימים רבים מ"מ לא קץ בטורח הבנין עד שכלהו: