מ"ג מלכים א ג ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ גִּבְעֹ֙נָה֙ לִזְבֹּ֣חַ שָׁ֔ם כִּי־הִ֖יא הַבָּמָ֣ה הַגְּדוֹלָ֑ה אֶ֤לֶף עֹלוֹת֙ יַעֲלֶ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה עַ֖ל הַמִּזְבֵּ֥חַ הַהֽוּא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היא הבמה הגדולה" - הוא מזבח הנחשת שעשה משה במדבר והוקבעה בשילה חרבה שילה בימי עלי ובא לנוב חרבה נוב בימי שאול ובאו לגבעון

"יעלה שלמה" - כמו מעלה שלמה

"על המזבח ההוא" - ביום אחד

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"יעלה" - כמו העלה עתיד במקום עבר וכמוהו רבים במקרא

"אלף עולות" - ביום אחד לא בפעם אחת כי קטן הוא מהכיל

"הגדולה" - רצה לומר גדולה בקדושתה כי הוא מזבח הנחושת שעשה משה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וילך המלך גבעונה לזבח שם". ובדה"ב (ב - ג) מבואר "ויאמר שלמה לכל ישראל" וכו' "וילכו שלמה וכל" "הקהל עמו לבמה אשר בגבעון". פי' שאמר לכל ישראל שאין ראוי להקטיר בבמות, ולכן הלכו כולם לגבעון לזבוח שם כי שם היה אהל מועד ומזבח הנחושת ואש מן השמים, וכמש"ש (שם, ה) "וידרשו שלמה והקהל". ושם מסיים (פ' יג) "ויבא" "שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלים מלפני אוהל מועד", שנראה פירושו שאז לקח עמו מזבח הנחושת ואוהל מועד לירושלים להיות מוכן עד עת יגמר המקדש שגנזו את אהל מועד, ומאז הקריבו בירושלים, ועז"א "ויבא שלמה לבמה אשר" "בגבעון ירושלים", שמאז היה בירושלים בא אל הבמה אשר בגבעון, וביום ההוא העלה אלף עולות:

<< · מ"ג מלכים א · ג · ד · >>