פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלאכי


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָבִ֨יאוּ אֶת־כׇּל־הַֽמַּעֲשֵׂ֜ר אֶל־בֵּ֣ית הָאוֹצָ֗ר וִיהִ֥י טֶ֙רֶף֙ בְּבֵיתִ֔י וּבְחָנ֤וּנִי נָא֙ בָּזֹ֔את אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֧א אֶפְתַּ֣ח לָכֶ֗ם אֵ֚ת אֲרֻבּ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וַהֲרִיקֹתִ֥י לָכֶ֛ם בְּרָכָ֖ה עַד־בְּלִי־דָֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲמַר נְבִיָא אַיְתוּ יַת כָּל מַעַשְׂרַיָא לְבֵית אוֹצָרָא וִיהֵי פַּרְנוּס לְדִמְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מַקְדְשִׁי וְנַסוֹ כְּעַן קֳדָמַי בְּהָדָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אִם לָא אֶפְתַּח לְכוֹן יַת כַּוֵי שְׁמַיָא וְאָחֵית לְכוֹן טוּבָא עַד דְתֵימְרוּן מִסַת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי טרף" - יהי מזון מצוי לשמשי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הביאו", מפרש מ"ש שובו אלי ואשובה אליכם, שהוא " שתביאו את המעשר" כולו "אל בית האוצר, עד שיהיה טרף בביתי" ללוים שומרי המקדש ולכהנים העובדים בבית ה' שהם כבני ביתו של ה' ומזונותם עליו, "ובחנוני נא בזאת", ר"ל שהגם שאסור לנסות את ה' כמ"ש לא תנסו את ה', זה מותר, כי אינו נסיון רק בחינה, ויש הבדל בין נסיון לבחינה, המנסה ינסה אם יש בהמנוסה מדרגה גבוה מן הנודע בו עד הנה, למשל המנסה את הזהב אם יש בו כח משיכת המאגנעט, והבחינה הוא אם בוחן אם הדבר הוא כפי מהותו הרגיל, כמו הבוחן הזהב אם אין בו סיגים, ואם היה הברכה על ידי הטבע והמערכה היה בזה נסיון, כי אין בכח הטבע לתת יותר מגבולו הטבעי, אבל אני מבטיח "כי אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה" למעלה מן הטבע, ותהיה הברכה "עד בלי די" כי ברכת השמים יש לה גבול בהכרח שבבואה עד הגבול ההוא יאמר די, אבל ברכת ה' שהיא על פי נס אין לה גבול ולא יאמר לה די, כי תוסיף ותלך לאין קץ, אבל אין זה נסיון רק בחינה, כי הוא מאוצר ה' ששם אין זה למעלה מכחו, וכן מצד שכבר הבטיח הברכה הוא רק בחינה שימלא דברו, וכן אמרו חז"ל ריש לקיש שמע לההוא ינוקא שאמר עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה ומי שרי לנסויי? א"ל כהאי גוונא שרי דכתיב ובחנוני נא בזאת, ר"ל שהינוקא השיב לו שזה אינו בגדר נסיון שאסור לנסות את ה', כי הוא בחינה ועל הבחינה לא הוזהרו:

ביאור המילות

"טרף". כמו טרף נתן ליראיו, והושאל מפרנסת החיות שבא על ידי טרף:

"ובחנוני", עיין בפנים ההבדל בין בחינה לנסיון, והתבאר אצלי בכ"מ:

"בלי די". די הוא כמדת הסיפוק והצורך, כמו די שה, די השיב לו. ובלי די היינו שלא יביט על הסיפוק והצורך, רק יהיה בלי שיעור:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד בלי די" - ר"ל כ"כ ירבו התבואות עד שלא יהיו הגרנות די להם להחזיק את הכל

"אם לא" - הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים וגו' (ישעיהו ה') ור"ל הריני נשבע שאפתח לכם בשכר זה את ארובות השמים ואשפוך דרך שם לכם ברכה והוא ענין גוזמא והפלגה

"ובחנוני" - בחנו אותי בהמצוה הזאת אם אני משלם גמול המצוה

"ויהי טרף בביתי" - למען יהיה מזון מצוי לאנשי ביתי הם הכהנים והלוים

"הביאו" - לכן הביאו מעתה את כל המעשר אל בית האוצר העשוי לכך בבה"מ כמ"ש (בנחמיה י)

מצודת ציון

"טרף" - ענין מזון והוא מושאל ממזון החיה הבאה ע"י טריפה

"ובחנוני" - מל' בחינה ונסיון

"נא" - עתה

"ארובות" - חלונות כמו וארובות השמים נפתחו (בראשית ז)

"והריקותי" - ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו (קהלת יא)

"בלי" - הוא כמו אל ולא

"די" - ענין הספוק

<< · מ"ג מלאכי · ג · י · >>