מ"ג מלאכי ג ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָשַׁ֨ב מְצָרֵ֤ף וּמְטַהֵר֙ כֶּ֔סֶף וְטִהַ֤ר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי֙ וְזִקַּ֣ק אֹתָ֔ם כַּזָּהָ֖ב וְכַכָּ֑סֶף וְהָיוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה מַגִּישֵׁ֥י מִנְחָ֖ה בִּצְדָקָֽה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְיִתְגְלֵי לְצַרָפָא וּלְדַכָּאָה כִּגְבַר דִי מְצָרֵף וּמְדַכֵּי כַּסְפָּא וִידַכֵּי יַת בְּנֵי לֵוִי וִיזַקֵק יַתְהוֹן כְּדַהֲבָא וּכְכַסְפָּא וִיהוֹן קֳדָם יְיָ מְקָרְבִין קוּרְבָּן בִּזְכוּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וישב מצרף" - יפנה מכל עסקיו להיות כצורף המצרף ומטהר כסף

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"וישב מצרף" - אמר בלשון הנהוג בבן אדם שהמלאך ההוא ישב כשופט להיות מצרף ומטהר כמו שמצרפין ומטהרין את הכסף מן הסיג והוא יטהר את בני לוי הם הכהנים בני לוי הנגשים אל ה' אותם יטהר להסיר מהם בוזי שם ה' ויזקק אותם כזהב וככסף להיות נקיים מאנשי רשע והם יהיו לה' להגיש לפניו קרבן ותשורה בצדקה כדת וכראוי לא כמו עכשיו שמגישים על המזבח לחם מגואל ומתועב

מצודת ציון

"כסף" - כמו ככסף

"וזקק" - ענין זכוך וצרוף כמו מזוקק שבעתים (תהלים יב)

"מגישי" - ענין הקרבה

"מנחה" - ר"ל תשורה וכל הקרבנות בכלל

"בצדקה" - ר"ל כדת וכראוי

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וישב מצרף ומטהר כסף", אחר שיצרף את הסיגים שהם הרשעים שזה יהיה תיכף בהראותו, ואח"כ ישב בקביעות, ואז יתמיד לצרף ולטהר גם את הכסף, שגם את הטובים שנשארו אחרי הבדלת הסיגים והרשעים יצרף שנית, כמי שמטהר שנית את הכסף הנקי שכבר נבדלו הסיגים ממנו והוא כבר בגדר הכסף ומצרפו שנית, כמ"ש כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים, "וטהר את בני לוי", שגם את שבט לוי שדומים ככסף יטהר, "וזקק אותם כזהב וככסף", והטהרה הזו ידמה כזקוק הזהב והכסף, שהזהב חומרו יותר יקר וצריך זקוק יותר מן הכסף ומקפידים על סיגיו יותר מעל סיגי הכסף, כן את בני אהרן אשר בין שבט לוי יזקק יותר מזיקוק של יתר בני השבט, "והיו לה' מגישי מנחה בצדקה", עד שהכהנים שיהיו לה' להגיש מנחה לפניו, יהיו רק אלה אשר היו לה' בצדקה, דהיינו במעשים טובים שבין אדם למקום, שזה גדר הצדקה, וכמו שמבואר ביחזקאל סי' מ"ג שרק הכהנים בני צדוק יהיו ראוים להקריב בבהמ"ק לע"ל, אבל יתר הכהנים שלא עמדו בצדקתם לא יקרבו אל המזבח להקריב קרבן לה':

ביאור המילות

"וזקק". הזיקוק הוא אחר הצירוף, שסתם כסף הוא מצורף ולא מזוקק, ועז"נ כסף מזוקק, זהב מזוקק:

"בצדקה". גדר צדקה הוא צדקת המעשים בין אדם למקום (ישעיה א' ובכ"מ):

<< · מ"ג מלאכי · ג · ג · >>