מ"ג מלאכי ב ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹֽא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ורבים" - ע"י תוכחותיו השיב בני אדם מרובים לכל יעשו העון אשר חשבו לעשות
"הלך אתי" - ר"ל בעבור מצותי היה רודף לעשות שלום בין הבריות ולהדריכם בדרך מישור
"ועולה וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"תורת" - למד תורה עם העם ולא נטה מדרך האמת
מצודת ציון
"ובמישור" - מל' ישרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בפיהו בשפתיו". שפה חיצונית נגד הפה, ומ"ש בפנים בהבדל בין פה ושפה התבאר אצלי בפי' משלי בכ"מ, פה מורה על החכמה, ושפה על הדעת, ולשון על הבינה ואכ"מ להאריך בזה, ועז"א שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי תורה הם דברים מקובלים שזה מגדר החכמה, וכ"ז התבאר בפירוש משלי באורך: