פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלאכי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו‍ֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹֽא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אוֹרַיְתָא דְקוּשְׁטָא הֲוָה בְּפּוּמֵיהּ וְשִׁקְרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּסִפְוָתֵיהּ בִּשְׁלָמָא וּבִרְעוּתָא וּבִתְרִיצוּתָא הֲלֵיךְ קֳדָמַי וְסַגִיאִין אֲתִיב מֵחוֹבָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשלום ובמישור הלך אתי" - אהרן ואלעזר ופנחס וכן במעשה העגל השיבו כל שבטיהם מעון שנאמר ויאספו אליו כל בני לוי (שמות ל"ב)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תורת". וע"י יראת ה' שיקבע בלבו ישמור דברי ה' בין במה שנוגע לתורה ולתעודה בין מה שנוגע למעשה והנהגה. בענין התורה "תורת אמת היתה בפיהו", התורה שלמד בפני עצמו היתה תורת אמת כפי החכמה המקובלת מסיני, "ועולה לא נמצא בשפתיו". במה שלמד והורה לאחרים הורה כפי ההלכה. ומבואר אצלי שהשפה היא חיצונית נגד הפה ומורה ע"מ שמוציא מן השפה ולחוץ ללמד לאחרים. והתבאר אצלי עוד שהפה ירמוז תמיד על עניני חכמה. והשפה ירמוז על עניני דעת. ר"ל הפה יציין מה שקבל מרבותיו בעניני חכמה שא"א לדעתה מעצמו רק ע"י קבלה. ואמר שקבל קבלת אמת, והשפה תציין מה שמוציא מדעתו בדברים שיש לשכל מבוא בהם. כמו דברים המושגים ע"י החושים או מושכלות ראשונות אשר ידעם מעצמו בידיעה ברורה ויוציאם בשפה לחוץ. ובזה יצוייר עולה אם יטעה בעיונו ויוציא היקשים מתעים. עז"א שעולה לא נמצא בשפתיו. ומה שנוגע להנהגה בשכל המעשי. אם בדברים שבין אדם לאלהים "בשלום ובמישור הלך אתי". לא נטה ממצות ה' לחלק עליהם. ולא נטה מדרך הישר ומצות התורה. ואם במה שנוגע לאחרים "רבים השיב מעון" בתוכחותיו ומוסריו. ומפרש נגד מה שלמד את העם בין בתורה בין בהנהגה.


ביאור המילות

"בפיהו בשפתיו". שפה חיצונית נגד הפה, ומ"ש בפנים בהבדל בין פה ושפה התבאר אצלי בפי' משלי בכ"מ, פה מורה על החכמה, ושפה על הדעת, ולשון על הבינה ואכ"מ להאריך בזה, ועז"א שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי תורה הם דברים מקובלים שזה מגדר החכמה, וכ"ז התבאר בפירוש משלי באורך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורבים" - ע"י תוכחותיו השיב בני אדם מרובים לכל יעשו העון אשר חשבו לעשות

"הלך אתי" - ר"ל בעבור מצותי היה רודף לעשות שלום בין הבריות ולהדריכם בדרך מישור

"ועולה וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"תורת" - למד תורה עם העם ולא נטה מדרך האמת

מצודת ציון

"ובמישור" - מל' ישר

<< · מ"ג מלאכי · ב · ו · >>