רש"י על מלאכי ב
<< · רש"י על מלאכי · ב · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
"ואתנם לו" - שיקבלם במורא וכן עשה וייראני
"נחת" - לשון חתת נתיראפסוק ו
פסוק ז
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
"כסות דמעה את מזבח" - שהיו באות לפני מזבח ה' ובוכות לפניו ואומרות מה חטאנו ומה מצאו אנשינו בנו עול הננו לפני המזבח להבדק כסוטות
"מאין עוד פנות וגו'" - עד שאינכם כדי שאפנה אל מנחתכם ולקחת ריצוי מידכם
"ואנקה" - לשון אנחה שאדם מצטער בלבו דמוניש"א בלע"ז ואב לכולם האנק דום (יחזקאל כ"ד) ואם אנקה לשון צעקה היכן הדממה ותרגומו דמדנקין וכן תרגם (שם כ"ד) ונקוטתם בפניכם ותדנקון ל' אדם הנוהם ומצטער בעצמופסוק טו
"ושאר" - הרוחות והנפשות לי היו מאדם הראשון יצאו כולם
"ומה האחד מבקש" - האחד שבזוג מבקש למצוא עלילות לאשתו שהיא בת זוגו שהוא זרע אלהים מה הוא תועבה שמבזה אותה וזהו ל' תרגום של יונתן אלא שי"ת ומה האחד מבקש כי אם זרע אלהי' והפירוש נכון אם לא שהא' נקוד בטעם זקף נותק טעם הזקף את תיבת מבקש מלהתחבר עם ומה האחד וסמכו אצל זרע אלהי' ויש פתרון על פי האגדה שנתקבצו נושאי הנכריות אל הנביא אמרו לו ולא אברהם עשה כן שנשא הגר על אשתו ואמר להם
"ושאר רוח לו" - לא דעתו כדעתכם לא נתן בה עיניו דעת אחרת הית' לו אמרו לו
"ומה האחד מבקש" - מה היתה דעתו אמר להם להיות לו זרע אלהים ותרגום של יונתן הוכשר בעיני שלא מצינו לא במקרא ולא במשנה שאר משמש לשון אחר אלא במקום שאדם יכול לפרשו בלשון שיריים כמו (דנייאל ז') אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה ובלשון משנה ושאר חייבי מיתות חוץ מאותן שפירש אבל ל' שאחר משמש אין שאר משמש
"ונשמרתם ברוחכם" - ובאשת נעוריך אל יבגד רוחךפסוק טז
פסוק יז
<< · רש"י על מלאכי · ב · >>