<< · מ"ג מיכה · ג · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן לַיְלָה לָכֶם מֵחָזוֹן וְחָשְׁכָה לָכֶם מִקְּסֹם וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַנְּבִיאִים וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בְּכֵן תִּבְהֲתוּן מִלְאִתְנַבָּאָה וְתִתְכַּנְעוּן מִלְאַלָפָא וְתַחֲפֵי עֲקָא בְּקִבְּלָא יַת נְבִיֵי שִׁקְרָא וִיקַבֵּיל עֲלֵיהוֹן עִדָנָא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובאה השמש" - תשקע השמש על הנביאים ההם ויחשך עליהם מאור היום ר"ל יהיו בצרה עד שיהיה העולם חשך בעדם וכפל הדבר במ"ש להפלגת הענין

"לילה לכם מחזון" - חושך כלילה יבוא עליכם מחמת חזון השקר וקסום השוא 

מצודת ציון

"מחזון" - ענין נבואה

"מקסום" - מין כשוף

"ובאה" - ענין שקיעה כמו כי בא השמש (בראשית כח)

"וקדר" - ענין חשך ושחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן לילה לכם מחזון", מפני שהיה ביניהם שלשה מינים, חוזים, קוסמים, נביאים, אמר נגד החוזים שדרך המחזה לבא בלילה, לא יבא החזון ע"י הלילה רק יבא לכם לילה ע"י החזון, ונגד הקוסמים שדרך לעשות הקסם במקום חשוך, לא יבא עוד הקסם ע"י החשך, רק "תחשך לכם" ע"י "הקסם", ונגד נביאי השקר שהם היו מנבאים ביום, "תבא השמש על הנביאים", ומוסיף שלא לבד שתבא[1] השמש כי גם "יקדר עליהם היום" שבעוד שיהיה יום ויהיה השמש בשמים יקדר היום עליהם, ר"ל שתשיגם הצרה לפני זמנה:

ביאור המילות

"חזון, קסם, מתנבאים". עי' ישעיה (ג' ב', ירמי' י"ד י"ד):
 

<< · מ"ג מיכה · ג · ו · >>


  1. ^ תבוא השמש = תשקע השמש, כמו "וילן שם כי בא השמש" [בראשית כח יא]