פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מיכה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה־בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עֲבָרוּ לְכוֹן דְיַתְבִין בְּשָׁפִיר גְלָן עֶרְיָא עַרְטִילָאִין בָחֲתִין לָא יִפְקוּן מְשֵׁיזְבִין יַתְבֵי צַאֲנָן עֱבִידוּ לְכוֹן מִסְפַּד בְּמֶרֶר עַל קְטִילֵי גִבָּרֵיכוֹן בֵּית צוּלָאֵי בָּתֵּי חֶמְדַתְכוֹן דַהֲוֵיתוּן אַנְסִין וּמְקַרְבִין דֵין לִסְטַר דֵין בְּכֵן יִתְנְסֵיב מִנְכוֹן שְׁפַר אַרְעֲכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עברי לכם" - התחיל בלשון יחידות נקבה כמדבר אל כנסיה העיר כמו שנאמר יושבת שפיר כולם בשם כנסיה אחת ואמר לכם כמדבר אל הרבים שהרי לרבים הוא אומר

"יושבת שפיר" - שם העיר

"עריה בשת" - גלויה בית הבשת כאשר נקראת שפיר שהוא שם נפל היוצא מרחמה של אשה

"לא יצאה יושבת צאנן" - לא יפקון משזבין יתבי צאנן

"מספד בית האצל יקח מכם עמדתו" - המספד שגרמתם לנגזלים שאתם גוזלים נחלתו כדי להגיש בית בבית שדה בשדה זה אצל זה הוא יקח מכם עמדתו מעמד הבניינים שבניתם והעמדתם על נחלתם בית האצל איוטמנ"ט בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עברי", עיר ששמה שפיר שבא לשם האויב הפשיט את כולם ערומים והניח אותם בחיים, כי לא לחמו אותו, אבל עיר צאנן סגרו חומות העיר ולחמו עם האויב, והגם שהרג האויב כל היושבים בבתים שסביבות העיר חוץ מן החומה לא רצו לפתוח שעריהם, ולכן עת נכבשו הרג האויב את כולם ולא הסתפק בשללם לבד, עפ"ז יאמר במליצתו, "עברי, עריה בושת לכם יושבת שפיר", עריה בושת היינו גילוי הערוה, ומציין עריה וגילוי הבושת כעצם מופשט, את עריה בושת לא תלכי לצאנן, (כי שם יהרגו כולם) רק עברי אל יושבת שפיר, שאתם יושבת שפיר תלכו ערומים וחשופי שת, ולכם צויתי לעריה בושת לעבור לכם, כי אצלכם תמצא ערומים גלויי בושת, אבל "יושבת צאנן לא יצאה" מן החומה גם "אל מספד בית האצל" הגם שכל הבתים שאצלה עשו מספד גדול על הרוגיהם בכ"ז לא רצו בני צאנן לצאת ולפתוח שערי העיר, ע"כ "יקח מכם עמדתו", המספד יקח מקום עמידתו מכם, כי בעירכם יהיה הרג רב, וברחוב העיר יעשו המעמד ששם יעמוד המספיד לספוד על ההרוגים שנהרגו בעיר ובבית האצל היינו בבתים שאצל העיר:


ביאור המילות

"עברי". ידבר בנוכח אל עריה בושת, בושת הוא מקום הערוה, ור"ל גילוי בושת, ובא הבושת כשם מופשט, מצוה לה לעבור מצאנן אל שפיר, (ושם שפיר נופל ג"כ על הערוה שפיר ושליא כלשון חז"ל כי בכל המליצה פה תפס לשון נופל על הלשון, עפרה עפר, יצאה צאנן, (היא צנן (יהושע ט"ו ל"ז), רכש לכיש אכזיב לאכזב, יורש מורשה, עד (להם) עדלם), ובמלת לכם מסב דבורו אל יושבי שפיר:

"בית האצל". בתים של צאנן:

"עמדתו" שם, כמו עמידתו, רק בא ע"מ חמלה חמדה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יקח מכם עמדתו" - הנה הם עמדו במקומם ולא יצאו לנחם והאויב יבוא ויקח מכם את העמידה של כל אחד ואחד כי תהיו נעים ללכת גולה

"לא יצאה וגו'" - בתחלה גלו אנשי בית האצל ועברו דרך צאנן בקול מספד ויושבי צאנן לא יצאו למספד בית האצל לנחמם כי בטוחים היו שגם הם יגלו אחריהם וגם זה לשון הנופל על לשון כי יצאה וצאנן קרובים בלשון

"עברי לכם" - את העדה היושבת בעיר שפיר עברי לכם בגולה בגלוי בית הבושת כדרך הגולים וגם הוא לשון נופל על לשון כי שפיר הוא ענין שליא היוצא מרחם האשה בעת הלידה

מצודת ציון

"עריה" - ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טז)

"בשת" - הוא כנוי לערוה וכן והחזיקה במבושיו (דברים כה)

<< · מ"ג מיכה · א · יא · >>