<< · מ"ג מיכה · א · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֤ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדֹנָ֖י מֵהֵיכַ֥ל קׇדְשֽׁוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

שְׁמָעוּ עַמְמַיָא כוּלְהוֹן אֲצִיתֵי אַרְעָא וּמְלָהָא וִיהֵי מֵימְרָא דַייָ אֱלֹהִים בְּכוֹן לְסָהִיד יְיָ מֵהֵיכְלָא דְקוּדְשֵׁיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויהי בכם לעד" - שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מהיכל קדשו" - ר"ל מן השמים יביט לראות להיות לעד

"ויהי וגו' לעד" - שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם

"ומלואה" - הבריות הממלאים אותה

"שמעו עמים כולם" - ר"ל כל השבטים כי כל שבט קרוי עם 

מצודת ציון

"הקשיבי" - ענין שמיעה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו עמים כולם" ר"ל כל השבטים, וגם "הקשיבי ארץ ומלואה" כלל הארץ כי משום התפשטה הרעה על כל הארץ, "ויהי ה' בכם לעד" ה' הוא המתרה בכם, "ה'" מתרה בכם "מהיכל קדשו" בעודהו בהיכלו, טרם יצא ממקומו לשפוט את הארץ:

ביאור המילות

"שמעו עמים, הקשיבי ארץ". עמים קורא שבטי ישראל, שכן בלשון זה אמר מיכיהו בן ימלה (מ"א כ"ב) שמעו עמים כולם, על השבטים, וכבר בארתי (הושע ה') שכ"מ שידבר אל שני נושאים מתחלפים, יתפוס אל נושא החשוב לשון שמיעה ואל הפחות ממנו לשון הקשבה שמורה שיקשיב מרחוק:

"לעד". כולל גם המתרה, וזה המבדיל בינו ובין עונה:
 

<< · מ"ג מיכה · א · ב · >>