מ"ג ישעיהו סה ד



<< · מ"ג ישעיהו · סה · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק [ומרק] פגלים כליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק [וּמְרַק] פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַיֹּֽשְׁבִים֙ בַּקְּבָרִ֔ים וּבַנְּצוּרִ֖ים יָלִ֑ינוּ הָאֹֽכְלִים֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר ופרק וּמְרַ֥ק פִּגֻּלִ֖ים כְּלֵיהֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היושבים בקברים" - שתשרה עליהם רוח טומאה של שדים

"ובנצורים" - הם פגרי מתים שהם כנתונים במצור שאינם יכולין לצאת

"ומרק פגולים" - רוטב נתעב כמו ואת המרק שפך (שופטים ו)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ובנצורים" - מלשון מצור כמו כעיר נצורה (לעיל א)

"ומרק" - רוטב מבישול הבשר כמו ואת המרק שפך (שופטים ו)

"פגולים" - ענין תעוב כמו פגול הוא לא ירצה (ויקרא יט

מצודת דוד

"ומרק פגולים כליהם" - כל כליהם בלוע מרוטב מתועב מדבר טמא

"ובנצורים ילינו" - היו לנים בין פגרי המתים שאינם יכולים לצאת ממקומם כמו הנתונים במצור והוא כפל ענין במ"ש

"היושבים בקברים" - שתשרה עליהם רוח טומאה של שדים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הישבים בקברים", ויותר מזה כי "בנצורים ילינו" המקומות המטונפות שמשליכים לשם פגרי הבהמות שם ילינו להסתתר מבני אדם ושם הם "אכלים בשר החזיר" במקום אשר אין רואה, "ומרק" וכליהם בלועים מרוטב של פגולים, אוכלים מאכלות טמאים במקום טמא נסתר מבני אדם, רק על פני רק אני רואה שם:

ביאור המילות

"קברים נצורים", נצורים הם מקומות שקוברים שם פגרי בהמות, וכן מקברך כנצר נתעב (למעלה יד יט):
 

<< · מ"ג ישעיהו · סה · ד · >>