רש"י על ישעיהו סה
<< · רש"י על ישעיהו · סה · >>
פסוק א
"אמרתי הנני הנני" - שובו אלי והנני מוכן לקבל
"אל גוי לא קורא בשמי" - אשר לא היה חפץ להיות נקרא על שמיפסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"ובנצורים" - הם פגרי מתים שהם כנתונים במצור שאינם יכולין לצאת
"ומרק פגולים" - רוטב נתעב כמו ואת המרק שפך (שופטים ו)פסוק ה
"כי קדשתיך" - כי קדשתי וטהרתי יותר ממך כן ת"י
"אלה" - התועבות אשר עשו הנה לעשן חמה באפיפסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
"התירוש" - זה נח שהיה מתוק
"באשכול" - בדור המשוכל ויש לפתור כמשמעו
"למען עבדי" - למען כל צדיק וצדיק הנמצא בםפסוק י
פסוק יא
"העורכים לגד" - שם עכו"ם העשויה על שם המזל ובלשון משנה יש גד גדי וסינוק לא
"למני" - למניין חשבון הכומרים היו ממלאים אגנות מזג יין
"ממסך" - יין מזוג במים כמשפטו כמו לחקור ממסך (משלי כג) מסכה יינה (שם ט) ויש פותרים למני לעכו"ם שמניתם עליכם אבל ומניתי אתכם שלא נקוד ומניתי דגש יורה שהוא לשון מנייןפסוק יג
פסוק טו
"והמיתך" - מיתת עולם
"ולעבדיו יקרא שם אחר" - שם טוב וזכר לברכהפסוק טז
פסוק יז
פסוק כ
"בן מאה שנה ימות" - יהא בן עונשין להתחייב מיתה בעבירה שיש בה מיתה כך מפורש בב"ר
"יקולל" - בעבירה שהיא צריכה נדויפסוק כב
פסוק כה
"ונחש" - הרי עפר לחמו ומצוי לו תדיר ומדרש אגדה ואריה כבקר יאכל תבן לפי שמצינו שעשו נופל ביד בני יוסף שנאמר בית עשו לקש ובית יוסף להבה וגו' (עובדיה א) אבל ביד בני שאר השבטים שנמשלו לחיות לא מצינו לכך נאמר ואריה כבקר יאכל תבן אותם השבטים שנמשלו כאריה כגון יהודה ודן כיוסף שנמשל כשור יאכלו אותו שנמשל כתבן
<< · רש"י על ישעיהו · סה · >>