מצודות על ישעיהו סה
<< · מצודות על ישעיהו · סה · >>
פסוק א
מצודת דוד
"אל גוי" - ר"ל אבל היתה אל גוי אשר לא רצו לקרוא בשמי
"אמרתי הנני" - לקבל תפלתך
"נמצאתי" - הייתי ממציא עצמי והיא היתה מבלי תועלת כי היתה לעם אשר לא בקשו אותי וכפל הדברים פעמים רבות להפלגת הענין והתמדתו כי הרבה לשלוח נביאים להחזירם למוטב ולא הועיל
"נדרשתי" - כאלו האל משיב לבני הגולה על תלונתם לומר איך אגאל אתכם הלא המצאתי עצמי להיות נדרש בצרה אבל היתה בלא תועלת כי היא היתה לעם אשר לא שאלו לדרוש אליפסוק ב
מצודת ציון
"סורר" - מעוות וכן בן סורר ומורה (דברים כא)
מצודת דוד
"אל עם סורר" - אבל היתה אל עם סורר אשר הולכים בדרך לא טוב אחר מחשבות לבם
"פרשתי ידי" - שיתקרבו אלי ואקבל תשובה כאדם המרמז לחבירו לבוא אליופסוק ג
מצודת ציון
"על פני" - לפני וכן על פניך יברכך (איוב א)
"הלבנים" - עשוים מחומר ושורפין בכבשן לשומם בבנין
מצודת דוד
"על הלבנים" - בשעה שהיו שורפין הלבנים היו משימין עליהם קטורת לשם עכו"ם
"זובחים" - לעכו"ם
"בגנות" - דרכם היה להעמיד עכו"ם בתוך הגנות וכן נאמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו)
"העם" - הם העם המכעיסים וגו'
"על פני" - לפני בירושלים מקום השראת השכינהפסוק ד
מצודת ציון
"ובנצורים" - מלשון מצור כמו כעיר נצורה (לעיל א)
"ומרק" - רוטב מבישול הבשר כמו ואת המרק שפך (שופטים ו)
"פגולים" - ענין תעוב כמו פגול הוא לא ירצה (ויקרא יט)
מצודת דוד
"ומרק פגולים כליהם" - כל כליהם בלוע מרוטב מתועב מדבר טמא
"ובנצורים ילינו" - היו לנים בין פגרי המתים שאינם יכולים לצאת ממקומם כמו הנתונים במצור והוא כפל ענין במ"ש
"היושבים בקברים" - שתשרה עליהם רוח טומאה של שדיםפסוק ה
מצודת ציון
"עשן" - ענין כעס כמו עלה עשן באפו (תהלים יח)
"יקדת" - בוערת כמו אש תמיד תוקד (ויקרא ו)
מצודת דוד
"אלה" - הדברים האלה העלו עשן באפי להיות חמתי בוערת כל היום כאש הבוער
"האומרים" - לאלה שאינם אוכלים ממאכלים יאמרו גשה אליך לעמוד במקומך אל תגש לנגוע בי כי קדשתי ממך ואל תטמא אותיפסוק ו
מצודת ציון
"אחשה" - ענין שתיקה
"על חיקם" - ר"ל על עצמם ובשרם
מצודת דוד
"הנה כתובה לפני" - הרעות שעשו כתובה לפני ולא נשכחו
"לא אחשה" - לא אשתוק עליהם כי אם אשלם גמול והתשלומין יהיה על חיקם ולא לבניהם אחריהםפסוק ז
מצודת ציון
"חרפוני" - מלשון חרוף וגדוף
"ומדותי" - מלשון מדידה
מצודת דוד
"חרפוני" - במה שעבדו שמה לעכו"ם בפרסום רב
"ומדותי" - בראשונה אמדוד אל חיקם גמול פעולתם ואח"ז אפרע מהם עון אבותם הואיל ואחזו במעשה אבותם
"אשר קטרו" - לעכו"ם
"עונותיכם" - תשלום הגמול יהיה על עונותיכם ועל עונות אבותיכם יחדיופסוק ח
מצודת ציון
"התירוש" - היין כמו ותירושך ויצהרך (דברים יא)
"באשכול" - ענף מגרגרי ענבים כמו ואשכול ענבים (במדבר יג)
"ברכה" - ר"ל דבר טובה
מצודת דוד
"לבלתי השחית הכל" - כלל וכלל לא אשחית בעבור עבדי הצדיקים
"למען עבדי" - הצדיקים אשר בקרבם
"ואמר" - ר"ל ואם מי רוצה להשחיתו יאמר האומר אל תשחיתהו כי יש בו תירוש שהוא ברכה וטובה ואף על פי שיש בו חרצנים וזגים שאינם ברכה מ"מ השאירהו בעבור התירוש
"כאשר ימצא" - ר"ל עכ"ז אל תתייאשו מן הגאולה כי כמו כאשר ימצא באשכול ענבים גרגרים מבושלים כל צרכם הראויים לעשות מהם ייןפסוק ט
מצודת דוד
"וירשוה בחירי" - העם שבחרתי לי הם ירשו את הירושה שהבטחתי להם זו ארץ ישראל
"ישכנו שמה" - ולא יגלו עוד ממנה
"יורש הרי" - הר ציון והר הבית
"זרע" - רצה לומר זרע ברכה הראויה ליעקבפסוק י
מצודת ציון
"השרון" - מקום מישור ושמן כמו הרועים בשרון (דברי הימים א' כז)
"לנוה" - ענין מדור
"ועמק עכור" - עמק מקולקל וכן ואת עמק עכור לפתח תקוה (הושע ב)
"לרבץ" - מלשון רביצה והוא השכיבה לנוח
מצודת דוד
"לעמי" - כל הטובה הזו תהיה לעמי אשר דרשוני בהיותם בגולה ולא עזבו את ה'
"ועמק עכור" - אף העמקים העכורים והמקולקלים יהיה לרבץ בקר כי שם ירבצו ושם ירעו מרעה שמן
"והיה השרון" - מקום המישור והשמן יהיה לנוה צאן כי שמה ירעו כמאז ולא תהיה שממה כמות שהיתה בזמן הגולהפסוק יא
מצודת ציון
"העורכים" - ענין סדור
"לגד למני" - שמות כוכבים
"ממסך" - יין מזוג כמו לחקור ממסך (משלי כז)
מצודת דוד
"העורכים" - אשר ערכו מאכלים על השלחן להקריב לגד והוא כוכב צדק והיו ממלאים יין מזוג לנסך למני וגם הוא שם כוכב
"השכחים" - אשר שכחו את בית המקדש ולא זכרו שבו לבד ראוי להקריב קרבנות
"ואתם" - אבל אתם העוזבים את ה' וכפרו בופסוק יב
מצודת ציון
"ומניתי" - מלשון מנין ומספר
"לטבח" - ענין שחיטה
"תכרעו" - ענין נפילה על הברכים
"עיניתם" - מלשון עניה ותשובה
מצודת דוד
"ובאשר" - בהדבר אשר לא חפצתי אני בחרתם אתם
"ומניתי אתכם לחרב" - במנין אמסר אתכם לחרב למען לא יפקד מי
"וכולכם לטבח תכרעו" - איש לא נעדר מן המנין
"יען" - בעבור אשר קראתי אליכם ביד עבדי הנביאים לעזוב דרך ההוא ולא עניתם לאמר נעזוב הדרך הרע הזהפסוק יג
מצודת דוד
"הנה עבדי ישתו וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ואתם תבושו" - על אשר מעלתם בה'
"ואתם" - אבל אתם עוזבי ה' תהיו רעבים מזה ההנאה כי לא תזכו לזה
"לכן וגו'" - ר"ל מלבד העונש שיהיה לכם בעולם הזה עוד תקבלו עונש בעולם הבא כי עבדי הצדיקים יאכלו ר"ל יהנו מזיו השכינה וכן ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו (שמות כד) ור"ל שנהנו מזיו השכינה כאלו אכלו ושתופסוק יד
מצודת ציון
"ומשבר רוח" - ר"ל מצער ויגון
"תילילו" - מלשון יללה
מצודת דוד
"מטוב לב" - מסיבת טוב לב
"ומשבר" - מסיבת שבר רוח תעסקו ביללהפסוק טו
מצודת דוד
"ולעבדיו" - אבל לעבדיו שדבקו בו יקרא שם אחר לכבוד ולתפארת וכמ"ש ואתם כהני ה' תקראו וגו' (לעיל סא)
"והמיתך" - כל אחד מכם ימות מיתת עולם באבדן הנפש בעולם הבא
"והנחתם שמכם" - לאחר שתמותון תניחו את שמכם להיות לשבועה לבחירו הצדיקים כי יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת יקרני כמקרה הרשעים ההם כמו ישימך ה' כצדקיהו וכאחאב וגו' (ירמיהו כט)פסוק טז
מצודת ציון
"המתברך" - ענין התפארות כמו מברך רעהו (משלי כז)
"אמן" - ענינו כמו אמת
מצודת דוד
"וכי נסתרו מעיני" - גם מעיני יהיו נסתרים צרות כאלה כי לא יהיה עוד בעולם א"כ לא יהיה נראה
"כי נשכחו" - ר"ל כ"כ תרבה הטובה עד שיהיו נשכחים כל הצרות הראשונות שסבלו בהיותם בגולה
"ישבע באלהי אמן" - כי כולם יאמינו בו על שהאמין הבטחתו ולכן ישבעו בו וכמ"ש ונשבעות לה' צבאות (לעיל יט)
"אשר המתברך בארץ" - ר"ל כ"כ יגדל שמם עד אשר שכל המתברך והמתהלל בפי אנשים בכל הארץ לא יתהלל בשום דבר כי אם בזאת יתהלל לומר עליו שנדבק באלהים אמת שאימן ושמר ההבטחה ההיא לגדל שמות הדבקים בופסוק יז
מצודת דוד
"ולא תעלינה על לב" - כפל הדבר במ"ש
"ולא תזכרנה הראשונות" - לפי רוב הטובה שיהיה אז לא תזכרנה הצרות הראשונות
"כי הנני בורא שמים וגו'" - ר"ל יהיה רוב טובה בעולם כאלו נברא עולם חדש אשר לא ימצא שם צרות או הדברים כמשמען וכמ"ש כי כאשר השמים החדשים וגו' עומדים לפני (לקמן סו)פסוק יח
מצודת ציון
"וגילו" - ענין שמחה
"עדי עד" - עד עולם כמו בטחו בה' עדי עד (לעיל כו)
מצודת דוד
"בורא את ירושלים גילה" - אחדש שם ירושלים להקרא גילה ואחדש שם עמה להקרא משוש
"כי אם שישו" - רצה לומר לא יאמר לכם שום דבר כי אם שישו וגילו עד עולם על אשר אני הוא הבורא את השמחה ותהיה מתקיימת לעולםפסוק יט
מצודת ציון
"וגלתי" - מלשון גילה
מצודת דוד
"ולא ישמע וגו'" - כי לא יבוא עוד עליהם צרות
"וגלתי בירושלים" - כי כשהיתה ירושלים חריבה ועמה בגולה לא היתה שמחה לפני המקום לכן אמר כשתהיה בנויה ועמה יהיו בטובה יהיה שמחה לפני המקוםפסוק כ
מצודת ציון
"עול ימים" - קטן בימים והוא מלשון עולל וכן התשכח אשה עולה (לעיל מט)
"לא ימלא" - לא ישלים
"והחוטא" - ענין חסרון כמו משברים יתחטאו (איוב מא)
מצודת דוד
"והחוטא" - הנחסר מן העולם כשיהיה בן מאה שנה לקללה תחשב כי עודו נער לפי מרבית חיי האנשים שיהיה אז וכפל ענין במ"ש
"כי הנער בן מאה שנה ימות" - ר"ל אם ימות מי בן מאה שנים יאמרו עליו נער מת
"לא יהיה משם" - לא יצא משם לקבר אדם שהוא קטן בשנים ואף הזקן קצת שלא השלים כל ימיו ולא ימות גם הוא כי אז יאריכו ימי האדם באריכות נפלאפסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"יבלו" - ענין זוקן כמו יבלו בטוב ימיהם (שם כא)
מצודת דוד
"ומעשה וגו'" - כי יש מעשים שיעשה האדם והוא יזקין והם עדיין נראים חדשים כבנין והמכתב לכן אמר עמי בחירי יבלו מעשה ידיהם כי הם יראו בחורים וחזקים ומעשה ידיהם יזקינו וירקבו בימיהם
"ואחר ישב" - על כי ימותו הם עד לא ישבו בה
"כי כימי העץ" - כימי משך זמן עמידת העץ המתקיים הרבה כאילן חרוב וכדומה כימי עץ הזה יהיה ימי עמיפסוק כג
מצודת דוד
"וצאצאיהם אתם" - כל ימיהם יהיו צאצאיהם עמהם כי לא ימותו בחייהם וכפל הדבר במ"ש
"כי זרע" - כי זרעם המה זרע ברוכי ה' ולא ימותו בקוצר שנים
"לבהלה" - למות בחייהם להבהיל אותם וכפל הדבר במ"ש
"לא יגעו לריק" - לא יהיה יגיעתם לריק ר"ל לא ימותו בניהם בחייהםפסוק כד
מצודת ציון
"אענה" - ענין תשובה
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"ירעו" - מלשון מרעה
"לחמו" - מאכל
"ירעו" - מלשון רעה
מצודת דוד
"אמר ה'" - כן יאמר ה'
"בכל הר קדשי" - הוא ארץ ישראל
"ונחש עפר לחמו" - הנה עפר יהיה מאכלו כתולדתו ונטבעו ולא יזיק למי
"לא ירעו" - לא יעשו רעה למי ולא ישחיתו את מי
"כבקר" - כמו הבקר אוכל תבן כן יאכל האריה
"ירעו כאחד" - ולא יטרוף הזאב את הטלה כי אף החיות הטורפות לא יטרפו עוד כמ"ש וגר זאב וגו' (לעיל יא)
<< · מצודות על ישעיהו · סה · >>