פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו סד ח


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו

מנוקד: אַל תִּקְצֹף יְהוָה עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָו‍ֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ.

עם טעמים: אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָו‍ֹ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תקצף ה' עד מאד", שלא יהיה הקצף גדול באיכותו, וגם "אל לעד תזכר עון" שלא יתמיד הקצף, כי "הן הבט נא עמך כלנו", אנחנו עמך מצפים אליך, מאמינים בך, ומה שנסגונו אחור ממך לא אנו אשמים בדבר, כי הסבה לזה הוא יען כי.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן הבט נא" - התבונן עתה בנו וראה אשר כולנו המה עמך ומאמינים בך ואין לבב מי פונה מאחריך

"עד מאד" - אל תרבה לקצוף

"ואל לעד וגו'" - אל תזכור העון עד עולם