פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו סד ז


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו

מנוקד: וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ.

עם טעמים: וְעַתָּ֥ה יְהוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועתה", פה סוף התלונה שהתחיל במ"ש ויזכור ימי עולם, אם אנו חוטאים ע"י שסלקת שכינתך מקרבנו, הלא "אתה אבינו" וראוי לאב לרחם על בניו, והלא "אנחנו החמר" אנו דומים כחומר ביד היוצר המוכן לקבל כל צורה ע"י היוצר כמ"ש הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל רגע אדבר וכו' ושב הגוי וכו' ונחמתי וכו', ואנו מוכנים לקבל מוסר ותוכחה אם תחזיר אלהותך עלינו וא"כ אתה הגורם, וגם "הלא מעשה ידך כלנו" ולא ירצה הפועל בהשחתת מעשה ידיו, וא"כ אנו מבקשים.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנחנו החומר" - ר"ל כמו יוצר חרס הוא העושה הכלי מן החומר כן הלא אתה בראת אותנו וכולנו המה מעשה ידך והיאך תשחית מעשה ידיך

"ועתה ה'" - ר"ל עכ"ז הלא אתה אבינו ודרך האב לרחם על הבן

מצודת ציון

"החומר" - טיט היוצר

"יוצרנו" - יאמר על יוצר חרס ועל הבריאה המוחלטת