מ"ג ישעיהו סב ו



<< · מ"ג ישעיהו · סב · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהוָה אַל דֳּמִי לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלַ֗͏ִם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כׇּל־הַיּ֧וֹם וְכׇל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על חומותיך ירושלים" - רבותינו דרשוהו כמשמעו מלאכים המזכירים את ה' על חורבנה לבנותה מאי אמרי אתה תקום תרחם ציון (תהלים קב) כי בחר ה' בציון (שם קלב) כדאיתא במסכת מנחות וי"ת חומותיך אבות הראשונים המגינים עלינו כחומה

"הפקדתי שומרים" - לכתוב ספר זכרונות שלא ישתכח זכותם מלפני

"לא יחשו" - מלהזכיר זכותם לפני

"המזכירים את ה'" - את זכות האבות

"אל דמי לכם" - אל תחרישו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הפקדתי" - ענין מינוי וגזברות

"לא יחשו" - לא ישתקו

"דמי" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י

מצודת דוד

"תמיד לא יחשו" - אינם שותקים בשום זמן וכפל הדבר במ"ש

"המזכירים את ה'" - כאלו הנביא מזרזם לומר להם אתם המתאבלים על ציון להזכיר את המקום על בניינם לא יהא שתיקה לכם אלא התאבלו והזכירו את ה'

"על חומותיך" - על עסק חומותיך

"הפקדתי שומרים" - אלה השומרים כינוי על לבני ציון שאין להם עסק אחר כי אם יתמידו בבכי ואבל כשומרי החומות שאינם זזים מן השמירה והוסיף לומר כל היום וכל הלילה כי מנהג שומרי החומות לישן ביום ולא כן המה כי יבכו ויתאבלו ביום ובלילה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על חומתיך", אחר שאמר למען ציון לא אחשה, שהוא בעצמו לא ישתוק מלהושיעם, אומר כי חוץ מזה הפקיד ג"כ שומרים בעבור חומות ירושלים המזומנים לשמור יום המועד, ולא תאמר שהם יחשו עד שיבא יום המועד, כי גם באמצע הזמן "כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו" הזהרתי את השומרים האלה לאמר אתם "המזכירים את שם ה' אל דמי לכם", אל תשתקו רגע רק תצעקו ותזכירו אותו, וגם.

ביאור המילות

"יחשו, דמי". פעל דום מציין ההפסקה מן הדבור הקודם לו, לא כן חשה מציין העדר הדבור לבד. יקים סערה לדממה, אח"כ ויחשו גליהם. נאלמתי דומיה, ואחר כך החשיתי מטוב. ופה שידבר על השלילה, הקדים לא יחשו, ויותר מזה כי אל דמי לכם אל תפסוקו רגע. ומה טוב שאלת חז"ל במד' וידם אהרן מה היה לו לומר כי פעל דום מורה שהפסיק מן הדבור שהיה לו לדבר:
 

<< · מ"ג ישעיהו · סב · ו · >>