פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא אשקוט" - לא יהיה מנוחה לפני עד אשר יראה הצדקה שאעשה לה כדבר המנהיר ומזריח והישועה שאביא עליה יהיה נראה לכל כלפיד אש הבוער

"למען ציון לא אחשה" - לא אשתוק מלהפרע להעכו"ם בעבור העלבון שעשו לציון שהחריבו אותה עד היסוד

מצודת ציון

"אחשה" - ענין שתיקה כמו החשיתי מעולם (לעיל מב)

"אשקוט" - ענין מנוחה

"כנוגה" - ענין הארה וזריחה

"כלפיד" - הוא העץ אשר מנדנדים בו האש המתייבש מחום האש ומעלה שלהבת רב וכן וכלפיד אש בעמיר (זכריה יב)

"יבער" - ידלק

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקורא לך" - יהיה נקרא לך שם חדש אשר פי ה' יפרשנו והוא חפצי בה דרושה עיר לא נעזבה האמור למטה

"צדקך" - הצדקה שאעשה לך

מצודת ציון

"יקבנו" - יפרש אותו כמו אשר נקבו בשמות (במדבר א)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וצניף מלוכה" - כפל הדבר במ"ש

"עטרת תפארת" - ר"ל תהיה שמורה בידו כעטרת תפארת

מצודת ציון

"וצניף" - מלשון מצנפת העשוי לסבב את הראש

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יאמר לך" - לא יאמר עוד עליך שאת עזובה מה'

"ולארצך" - על ארצך

"חפצי בה" - רצוני בה ואינה נעזבת ממני

"ולארצך בעולה" - לארצך יקרא מיושבת ולא שממה

"כי חפץ וגו'" - לזאת יקרא ירושלים חפצי בה כי חפץ ה' בך ולכל הארץ בכללה יקרא בעולה כי תבעל ותתיישב באנשים

מצודת ציון

"בעולה" - מיושבת כמו מבני בעולה (לעיל נד)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשוש" - כמו השמחה שיש להחתן על כלתו כן ישיש וגו'

"כי יבעל" - כמו כשבחור נושא בתולה מתיישבים יחד מבלי פירוד כן יתיישבו בך בניך ולא יתפרדו ממך

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תמיד לא יחשו" - אינם שותקים בשום זמן וכפל הדבר במ"ש

"המזכירים את ה'" - כאלו הנביא מזרזם לומר להם אתם המתאבלים על ציון להזכיר את המקום על בניינם לא יהא שתיקה לכם אלא התאבלו והזכירו את ה'

"על חומותיך" - על עסק חומותיך

"הפקדתי שומרים" - אלה השומרים כינוי על לבני ציון שאין להם עסק אחר כי אם יתמידו בבכי ואבל כשומרי החומות שאינם זזים מן השמירה והוסיף לומר כל היום וכל הלילה כי מנהג שומרי החומות לישן ביום ולא כן המה כי יבכו ויתאבלו ביום ובלילה

מצודת ציון

"הפקדתי" - ענין מינוי וגזברות

"לא יחשו" - לא ישתקו

"דמי" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל תתנו דמי" - לא תניחו את ה' לשתוק מלבנותה אלא תפצירו בו עד יכונן את ירושלים על כנה ובסיסה וישים אותה לפאר ותהלה בקרב הארץ

מצודת ציון

"ואל תתנו" - ואל תניחו וכן ולא נתן סיחון (במדבר כא)

"יכונן" - מלשון כן ובסיס

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר יגעת בו" - בעבודתו ולאספו אל הבית

"אם אתן" - ענין שבועה הוא וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר כך וכך יהיה אם אעשה הדבר הזה וכן אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב (תהלים פט)

"נשבע ה'" - הנביא אומר להם בנחמה הן נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו והוא כפל במ"ש

מצודת ציון

"עוזי" - ענין חוזק

"תירושך" - יינך כמו ואספת דגנך ותירושך (דברים יא)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחצרות קדשי" - ר"ל בבתיהם העומדים בחצרות ירושלים עיר הקודש ולא ישתוהו העכו"ם בארצותם

"ישתוהו" - את התירוש

"והללו את ה'" - על השפעת הטובה

"כי מאספיו" - המאספים אותו אל הבית הם יאכלו את הדגן

מצודת ציון

"מאספיו" - ענין הכנסה אל הבית כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)

"והללי" - ישבחו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סקלו מאבן" - השליכו משם האבנים מהיות נשאר שם אבן מכשול

"הרימו נס" - הגביהו למעלה נס לרמז את האומות להביא את ישראל לארצם

"סלו סלו המסילה" - הרימו והגביהו את המסלה להשוות הגומות להיות נוח ללכת

"עברו עברו" - הוא מאמר הנביא אל האומות עברו בשערי העיר ללכת השדה ופנו ממכשול את הדרך אשר ילכו בו ישראל לשוב לארצם

מצודת ציון

"פנו" - מלשון הפנה והסרה

"סלו" - ענין הרמה והגבהה ודוגמתו סלו לרוכב בערבות (תהלים סח)

"המסילה" - ענין שביל ודרך

"סקלו" - הסירו האבנים וכן ויעזקהו ויסקלהו (לעיל ה)

"מאבן" - מהיות בה אבן וכן וימאסך ממלך (שמואל א טו) ור"ל מהיות מלך

"נס" - כלונס ארוך ובראשו וילון

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ופעולתו" - שכר הפעולה שעליו לפרוע הוא לפניו ומוכן לתתו והוא כפול במ"ש

"ישעך בא" - ר"ל בא תשועתך

"שכרו" - גמול השכר שעליו לשלם לישראל הנה מוכן אתו

"השמיע" - שבא זמן הגאולה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גאולי ה'" - הגאולים של ה'

"ולך" - על ציון יאמר

"דרושה" - ה' דורש בשלומה ולא נעזבה ממנו

"להם" - לבני ציון