מ"ג ישעיהו סב ד



<< · מ"ג ישעיהו · סב · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ יְהוָה בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יֵאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֤ץ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעולה" - מיושבת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בעולה" - מיושבת כמו מבני בעולה (לעיל נד) 

מצודת דוד

"לא יאמר לך" - לא יאמר עוד עליך שאת עזובה מה'

"ולארצך" - על ארצך

"חפצי בה" - רצוני בה ואינה נעזבת ממני

"ולארצך בעולה" - לארצך יקרא מיושבת ולא שממה

"כי חפץ וגו'" - לזאת יקרא ירושלים חפצי בה כי חפץ ה' בך ולכל הארץ בכללה יקרא בעולה כי תבעל ותתיישב באנשים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא יאמר לך עוד עזובה", עתה קוראים לירושלים עזובה על העדר האלהית והשכינה, ולכלל א"י קוראים שממה על שהיא שממה מיושביה, עתה "לא יאמר לך עוד עזובה כי לך יקרא חפצי בה" כי יחפוץ ה' בה וישוב לשכון בתוכך, "ולארצך לא יאמר עוד שממה כי ארצך תבעל" מיושביה, ר"ל שתוחזר השכינה ויתישבו הערים:

 

<< · מ"ג ישעיהו · סב · ד · >>