מ"ג ישעיהו נ ז
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש
מנוקד: וַאדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ.
עם טעמים: וַאדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"וה' אלהים", אומר באמת לפי עזות הדור היה בקל שהיו מכים אותי ומורטים לחיי, כי רק "יען שה' אלהים עזר לי" רק זאת היתה הסבה "שלא נכלמתי", וע"כ אחר שראיתי השגחת ה' עלי בפרטות שלא יגיע לי כלימה מאחרים, "שמתי פני כחלמיש וידעתי בעצמי שלא אבוש" מפני עצמי ג"כ, כי ראיתי שיש לי עזר מה':
ביאור המילות
"נכלמתי, אבוש". כבר בארתי (למ"ד ג') כלימה מאחרים בושת מעצמו: