פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו נ ו


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק

מנוקד: גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק.

עם טעמים: גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גוי נתתי למכים" - הוא אומר לי ישעיהו בני סרבנים הם בני טרחנים הם על מנת שלא תכעס עליהם אמרתי לו על מנת כן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גוי", ולא זאת כי גם אם יודע לי שיכו אותי הכנותי גוי אל המכים, ולא זאת לבד, כי החזרתי את פני להם שימרטו את לחיי (כי על הגיו מכים מלאחריו), ולא זאת לבד, כי גם "פני לא הסתרתי מכלמות ורק" כי גם בעת ירקו בפני לא הסתרתי פני בידי בל יגיע הרוק בפני כי עמדתי כנגדם בדבר ה':


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פני לא הסתרתי" - ר"ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני

"ולחיי למורטים" - מסרתי לחיי למורטים שערותם

"גוי נתתי למכים" - מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני

מצודת ציון

"גוי" - גופי כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)

"ולחיי" - כן נקרא המקום שאצל העין

"למורטים" - ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט)

"מכלמות" - מלשון כלימה וחרפה

"ורוק" - רוק הפה