מ"ג ישעיהו נ ח



<< · מ"ג ישעיהו · נ · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קרוב מצדיקי" - הקב"ה קרוב לי לזכותי בדין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מי בעל משפטי" - מי הרוצה לבוא עמי במשפט יגש אלי והוא כפול במ"ש

"קרוב מצדיקי" - ה' המצדיק אותי בדין הוא קרוב אלי לכן מי הרוצה לריב עמדי נעמדה יחד אני והוא כאומר הנה בודאי לא יוכל לי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קרוב מצדיקי", יש הבדל בין ריב ומשפט, הריב הוא בדברים שיש בהם טענות ומענות, והמשפט הוא בדבר מבואר. מי שיש לו ריב נגד חברו יגשו אל השופט ושפטום, אבל מי שיש לו משפט נגד חברו הולך אליו בעצמו ותובעו את המגיע לו במשפט, עז"א "מי שירצה לריב אתי" שיש לו טענות ודו"ד נגדי נלך אל השופט, אבל הלא קרוב מצדיקי ואני אצא צדיק בדיני, "ומי בעל משפטי" מי שאומר שי"ל כנגדי משפט מבואר ופסק דין, "יגש אלי" בעצמו ויתבע תביעתו, אבל ידעתי שזה דבר שאי אפשר שאהיה אני הרשע בדיני, כי.

ביאור המילות

"יריב אתי, בעל משפטי". הריב בדבר שיש בו טו"מ, והמשפט בדבר מבואר כנ"ל (א' כג):
 

<< · מ"ג ישעיהו · נ · ח · >>