מ"ג ישעיהו נט י
<< · מ"ג ישעיהו · נט · י · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְגַשְׁﬞשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"באשמנים" - כאלו אנו שוכנים בקברים השוממים כמו המתים
"וכאין עינים" - כמו שממשש מי שאין לו עינים כן נמשש אנו וכפל הדבר במ"ש
"כשלנו בצהרים" - בעת הצהרים כשלנו באבני מכשול כמו שהדרך להכשל בחשכת הלילה ר"ל אף שיש שלום בעולם אנו יושבים בצער ובחרדה
"נגששה" - בעבור החושך נמשש הכותל ללכת אצלה כדרך העורים והוא ענין מליצה לומר שגבר עלינו חשכת הצרות
מצודת ציון
"נגששה" - ענין משוש והנגיעה בדבר ואין לו דמיון במקרא ובדרז"ל בזמן שהספינה גוששת (גיטין ז)
"קיר" - כותל
"בצהרים" - הוא חצי היום
"בנשף" - ענינו חשכת הלילה כמו ויקומו בנשף (מלכים ב' ז)
"באשמנים" - בקברים השוממים כמו תאשם שמרון (הושע יד)והנו"ן נוספתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"וכאין עינים נגששה" העור עורו עיניו, והאין עינים לא היו לו עינים מימיו, העור יכיר לגשש מבואות העיר שראה אותם טרם נתעוור, אבל האין עינים לא יכיר זאת, לכן מוסיף שאנחנו דומים כאילו לא היה לנו עינים מעולם, והנה העור ההולך ביום יראה לו אחר את הדרך אבל אנחנו "כשלנו בצהרים כנשף" ולא היה מי שיראה לנו הדרך עד שאנחנו שוכבים "באשמנים כמתים", מבלי לזוז ממקומנו:
<< · מ"ג ישעיהו · נט · י · >>