פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו נט ג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה

מנוקד: כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָו‍ֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה.

עם טעמים: כִּ֤י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶ֖ם בֶּֽעָו‍ֹ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשׁוֹנְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגאלו" - לשון טינוף וכן לחם מגואל (מלאכי א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי כפיכם", (עונות שבין אדם לחברו) הכף מציין כל היד נגואלה בשפיכות דם, "והאצבע" האצבעות שהם עוסקים במלאכות הדקות ומיוחדות ור"ל פרטי הפעולות ואיכות גמר מעשיהם מורה שנעשו בעון. כי עון מציין המזיד והכפירה שעושה מעשהו בשאט נפש.

"שפתותיכם", (נגד בין אדם למקום) "שפתותיכם דברו שקר" אמונות כוזבות ודעות שקריות, ולא לבד שתדברו כן מן השפה ולחוץ, כי גם "לשונכם עולה תהגה", כי תהגו ותחשבו על הדעות הנפסדות עפ"י חקי ההגיון ותחזקו אותם על ידי מופתים הגיונים מתעים:


ביאור המילות

"כפיכם אצבעותיכם". אצבע פורט יותר מן הכף, ועמ"ש בפי' תהלות (קמד א):

"שפתותיכם, לשונכם", בארתי כ"פ כי שפה מציינת הדבור החיצוני, ולשון מציין דבור הפנימי, ולכן נסמך אליו הגה ומחשבה בכ"מ. הוות תחשוב לשונך, לשון למודים, לשון תרמית, לשוני אם יהגה רמיה, וכדומה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעון" - נגאלו בעון כי תכתבו בהן דברי און ומרמה

"נגאלו בדם" - מטונפים ומלוכלכים בדם נקי אשר שפכתם

מצודת ציון

"נגאלו" - ענין טינוף ולכלוך כמו לחם מגואל (מלאכי א')

"תהגה" - תדבר כמו ולשוני תהגה (תהלים ל"ה)