מ"ג ישעיהו נח ב



<< · מ"ג ישעיהו · נח · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואותי יום יום ידרשון" - כענין שנאמר (תהלים עח לו): "ויפתוהו בפיהם".

"ודעת דרכי יחפצון" - חפצים לשאול הוראות לחכמים כאילו רוצים לקיימם.

"כגוי אשר צדקה עשה וגו'" - כך שואלים אותי תמיד משפט צדק, ואין דעתם לקיימם. וכשהן צמים ואין נענין, אומרים "למה צמנו ולא ראית"; ואני אומר הן "ביום צומכם תמצאו חפץ" - כל חפצי צרכיכם אתם עמלים למצוא ואף בגזל וחמס.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואותי יום וגו'" - רוצה לומר, והם מראים עצמן כצדיקים, כי בכל יום ידרשו אותי להתפלל אלי.

"ודעת" - חפצים לדעת דרכי תורתי.

"כגוי וגו'" - כאלו היה גוי העושה צדקה בכל עת, ולא עזב משפט אלהיו, שדרכו לחקור לדעת את המשפט, כן ישאלוני הם משפטי צדק, וחפצים להתקרב אל אלהים לדעת מצותיו. ורוצה לומר, כן מראין עצמם כאלו היו חרדים על המצות, אבל לא כן הוא.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואותי", זה טעם מה שצוה לו להרים ולהתמיד קריאתו, כי הם אין מכירים חטאם כלל, כי נגד המצות שבין אדם למקום "אותי יום יום ידרשון", חושבים שיוצאים י"ח במה שדורשים אותי וחוקרים אחר המצות האלה הגם שאין עושים אותם. ונגד המצות שבין אדם לחבירו, ששרשם הוא והלכת בדרכיו, שילך בדרכי ה' ומדותיו, להיות רחום וחנון גומל חסד כמהו, הנה הם "דעת דרכי יחפצון" די להם במה שחפצים לדעת הדרכים האלה הגם שאין דורכים בהם, "כגוי אשר צדקה עשה" שהוא המצות שבין אדם למקום, "ומשפט אלהיו לא עזב", שהוא המצות שבין אדם לחבירו, "כן ישאלוני משפטי צדק", בין אדם לחבירו, "וקרבת אלהים יחפצון" בין אדם למקום, כאילו עשו צדקה ומשפט, ולא עברו עליהם כלל (ר"ל כי המשפט הוא מה שעושים לפי הדין הכללי, והצדק הוא מה שעושים לפנים משורת הדין, ומי שעושה משפט ואינו בוגד נגד הדין עצמו, יוכל לחקור אח"כ ולשאול על משפט צדק שהוא איך יעשה לפנים משורת הדין, אבל מי שעזב את המשפט עצמו גוזל וגונב וכדומה, איך ישאל על הצדק), והם כגוי אשר "משפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק" וכן הצדקה הוא קיום המצות שבין אדם למקום, כמו ציצית תפילין וכדומה, וקרבת אלהים היא מדרגה יותר גדולה שרוצה להיות כצדיקים הקרובים אל האלהים תמיד על ידי קדושתם ופרישתם והנה מי שעשה צדקה והוא שקיים כל המצות שבין אדם למקום אשר הוא חייב בהם, יוכל לחפוץ מדרגה זו שהיא קרבת אלהים, אבל מי שלא עשה צדקה שהם המצות המחויבות, איך יבקש פרישות וחסידות וקדושה שהיא קירבת אלהים. והם "כגוי אשר צדקה עשה קרבת אלהים יחפצון":

ביאור המילות

"צדקה, ומשפט". עיין הבדלם (למעלה א' כז) משפט נגד חברו וצדקה נגד המקום, הצדקה בקום ועשה, והמשפט בשב ואל תעשה עול, לכן אמר צדקה עשה, ומשפט אלהיו לא עזב, וכן למעלה (נו א') שמרו משפט ועשו צדקה: משפט צדק, גדול מן משפט סתמי, משפט הנעשה עפ"י הצדק שלא תשקיף על החקים הכוללים רק על התחלפות הענין כפי המקום והזמן והנושאים, לפי הצדק בעצמו:
 

<< · מ"ג ישעיהו · נח · ב · >>