מצודות על ישעיהו נח


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בגרון" - בצואר.

"אל תחשוך" - אל תמנע, כמו (בראשית כב): "ולא חשכת".

"הרם" - מלשון הרמה. 

מצודת דוד

"קרא בגרון" - זהו מאמר ה' אל הנביא: קרא בגרון, רוצה לומר, קרא בקול רם ביותר, עד שיצא הקול מן הגרון, כדרך הצועק להיות נשמע למרחוק.

"אל תחשוך" - אל תמנע הקריאה.

"כשופר" - כהרמת קול השופר.

"והגד לעמי פשעם" - אמור להם במה הם פושעים והוכיחם עליהם.

"ולבית וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואותי יום וגו'" - רוצה לומר, והם מראים עצמן כצדיקים, כי בכל יום ידרשו אותי להתפלל אלי.

"ודעת" - חפצים לדעת דרכי תורתי.

"כגוי וגו'" - כאלו היה גוי העושה צדקה בכל עת, ולא עזב משפט אלהיו, שדרכו לחקור לדעת את המשפט, כן ישאלוני הם משפטי צדק, וחפצים להתקרב אל אלהים לדעת מצותיו. ורוצה לומר, כן מראין עצמם כאלו היו חרדים על המצות, אבל לא כן הוא.

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צמנו" - ענין תענית

"ענינו" - מלשון עינוי התענית

"עצביכם" - מלשון עצבון

"תנגשו" - תלחצו ותדחקו כמו ונגש העם (לעיל ג') 

מצודת דוד

"וכל עצביכם" - כל עצבון התענית תלחצו להסירו מכל וכל בדברים המשמחים

"ענינו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"הן ביום צומכם" - ר"ל התשובה היא הן ביום צומכם וגו' כלומר כ"א מכם ידרוש וימצא דבר החפץ בו ותאותו אליו ויעסוק בו להפג ממנו צער התענית ולא שת לבו לשוב לה'

"למה צמנו" - ר"ל כאשר יצומו ואינם נענים מתרעמים עלי ויאמרו למה היתה כזאת אשר אנחנו צמנו וכאלו לא ראית להשגיח בדבר ולהסיר מעלינו ממשלת העכו"ם

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ומצה" - ענין מריבה כמו וזדון יתן מצה (משלי י"ג)

"באגרוף" - כן יקרא היד הכפופה באצבעותיה וכן באבן או באגרוף (שמות כ"א)

"במרום" - בשמים הרמים 

מצודת דוד

"לא תצומו כיום" - אינכם צמים כמשפט יום הצום להתפלל לפני להשמיע קולכם אל השמים

"באגרוף רשע" - כי כשמכה בה קרויה אגרוף רשע

"הן לריב וגו'" - באמת הצום היא סיבה לכם לחטוא לריב ולהתקוטט זה עם זה ולהכות באגרוף כי הדרך להתאסף יחד בימי הצום והאדם מצוי עם שונאו ומתקוטט עמו ובאים לידי הכאה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הלכוף" - מלשון כפיפה והשפלה

"כאגמון" - הוא הפוך מן גמא והוא שם צמח רך וכן כפה ואגמון (לעיל ט')

"ושק" - יריעה עבה

"יציע" - מלשון מצע המשכב 

מצודת דוד

"הלכוף" - האם מה שהאדם כופף ראשו למטה בהכנעה כצמח הגומא ויציע תחתיו שק ואפר וכי לזה תקרא לה' צום מקובל ויום רצון

"הכזה" - וכי בזה הענין ראוי להיות צום שאבחר בו וחוזר ומפרש שהוא יום שהאדם מענה נפשו בתענית

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פתח" - ענין התרה

"חרצבות" - ענין קישור ואיסור וכן אין חרצובות למותם (תהלים ע"ג)

"אגודות" - ענין דבר הקשור יחד וכן אגודת אזוב (שמות י"ב)

"מוטה" - ענין עצי העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיהו כ"ז)

"רצוצים" - ענין שבירה ונתיצה כמו הרוצצות אביונים (עמוס ד')

"חפשים" - ענין חירות כמו יצא לחפשי חנם (שמות כ"א)

"תנתקו" - ענין העתק והסרה ממקומו 

מצודת דוד

"הלא זה" - באמת זהו ענין הצום אשר אבחר בו שיפתח ביום ההוא את קשרי הרשע ר"ל לבטל הקשר לבל יעשהו.

"התר אגדות מוטה" - התר קשרי אגודות עצי העול אשר הוכנו לתת על צוארי העניים (דימה נגישת העניים ודחקם כאלו ישימו העול על צוארם).

"ושלח רצוצים חפשים" - העבדים הרצוצים ועשוקים בידך שלחם לנפשם בשנה השבעית ויהיו חפשים.

"וכל מוטה" - כל עצי העול אשר שמתם על צוארם תנתקו מהם ר"ל לא תוסיפו לעשות בהם שום עבודה.

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פרוס" - ענין שבירה ובציעה וכן פורש אין להם (איכה ד')

"מרודים" - נאנחים ונאנקים כמו אריד בשיחי (תהלים נ"ה)

"ומבשרך" - מקרובך כמ"ש כי אחינו בשרנו הוא (בראשית ל"ז)

"תתעלם" - מלשון העלם והסתר 

מצודת דוד

"כי תראה" - כאשר תראה ערום מבלי לבוש תכסהו משלך

"ומבשרך" - לא תתכסה עצמך מקרובך לבל יראוך

"ועניים מרודים" - עניים הנאנחים על כי לא ימצאו מקום לחסות בו הביאם אל ביתך

"הלא פרוס" - באמת ביום ההוא פרוס לחמך ותן למי שהוא רעב ואין לו מה יאכל

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כשחר" - הוא האור המאיר בפאת המזרח עד לא יצא השמש

"וארוכתך" - ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (ירמיהו ח')

"יאספך" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י"ט

מצודת דוד

"וארוכתך" - רפואתך תצמח מהרה

"והלך" - הצדקה שעשית תלך לפניך להוליכך אל הג"ע וכבוד ה' יאספך אל המקום אשר שם גנוזות נפשות הצדיקים

"אז יבקע וגו'" - כשתעשה כן אז יאיר אור הצלחתך כעמוד השחר הבוקע בעבים ומאיר לעולם

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יענה" - מלשון עניה ותשובה

"תשוע" - ענין צעקה כמו שועתי שמעת קולי (יונה ב')

"הנני" - הנה אני

"מוטה" - עצי העול

"און" - ענינו דבר שאינו הגון 

מצודת דוד

"שלח אצבע" - מוסב על אם תסיר לומר אם גם תסיר מלשלוח אצבעך אל מול פני חברך כדרך בני אדם המריבים וגם תסיר מלדבר לחברך און ודברי קנתור

"הנני" - להשלים חפצך

"אם תסיר" - אם מכל וכל תסיר מתוכך את עצי העול שהכבדת על צוארי העניים

"תשוע וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"אז תקרא וגו'" - כשתעשה כן אז כאשר תקרא לה' הוא ישיב לך למלא שאלתך

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ותפק" - ותוציא כמו זממו אל תפק (תהלים ק"מ)

"נפשך" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כ"ב)

"נענה" - מלשון עינוי

"וזרח" - ענין הארה

"ואפלתך" - מלשון אופל וחושך

"כצהרים" - היא עת עמידת השמש בחצי השמים 

מצודת דוד

"וזרח בחושך אורך" - בהיות בעולם חשכת הצרות יזרח אורך ולא תהיה נכלל עמהם

"ואפלתך" - אם תהיה לך אפלת צרה תשוב כמו הצהרים בהזרחת אור ישועה

"ונפש נענה" - נפש המעונה ברעב תתן לה די שבעה

"ותפק" - תוציא לרעב את רצונך הטוב לדבר דברי נחומים בעת תתן לו המאכל

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונחך" - ענין הנהגה כמו ולא נחם (שמות י"ב)

"בצחצחות" - ענין יובש וצמאון כמו שכנו צחיחה (תהלים ס"א)

"יחליץ" - יזיין כמו חלוצי צבא (במדבר ל"א) ור"ל יבריא ויחזיק

"רוה" - שביעה כמו תלמיה רוה (תהלים ס"ה)

"יכזבו" - ענין עזיבת הדבר וההפסקה כמו תהיה לי כמו אכזב (ירמיהו ט"ו

מצודת דוד

"והיית" - תהיה שבע מטובה כגן השבע מן המים כי הדרך הוא להשקותה בכל עת וכמוצא מים תהיה בכל עת מושפע בטובה כמקור המוצא מים אשר המים הנוטפין אינם נפסקין

"ונחך" - המקום ינהג אותך תמיד בדרך הטוב לך

"והשביע בצחצחות נפשך" - בעת יהיה בעולם צמאון ויובש ישבע את נפשך ולא תהיה חסר מכל טובה

"ועצמותיך יחליץ" - יבריא ויחזיק את עצמותיך וזכר את העצמות לפי שהם מוסדי הגוף

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מוסדי" - מלשון יסוד

"גודר פרץ" - בונה כותל במקום הפרוץ והשבור כמו ותגדרו גדר וכו' (יחזקאל י"ג)

"משובב" - מלשון השבה

"נתיבות" - שביל ודרך

"לשבת" - מלשון ישיבה 

מצודת דוד

"משובב" - אתה הוא המשיב את הנתיבות להיות מיושבות באנשים כי בהיות הערים חריבים נשמו הנתיבות ובזכותך נבנו הערים ונתיישבו הנתיבות

"וקורא לך" - כל בני העולם יקראו אותך גודר פרץ שהרי בזכות מעשיך גדרת פרצות העולם

"מוסדי דור ודור" - היסודות שנפלו בימי הדורות אתה תקומם אותם במעשיך הטובים וכפל הדבר במ"ש

"ובנו ממך" - רצה לומר המעשים הטובים היוצאים ממך יבנו את חרבות העולם וכמו שהמעשים הרעים מחריבים את העולם כן הטובים יבנו החרבות

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תשיב" - מלשון השבה

"חפצך" - מלשון חפץ ורצון

"עונג" - מלשון תענוג ותפנוק

"דרכיך" - עניניך וכן דרכי ספרתי (תהלים קי"ט

מצודת דוד

"ודבר דבר" - ומלדבר בו דבר הנאסר בשבת כחשבונות וכיוצא

"וכבדתו" - ר"ל לא בקריאת שם לבד אלא תכבדו מעשות בו עניניך

"ממצוא" - מבלי מצוא בו חפצך ר"ל שלא תעשה בו חפצך מדברים האסורים בשבת

"לקדוש ה' מכובד" - ליום השבת שקדשו המקום תקרא יום מכובד מבלי עשות בו מלאכה של חול

"וקראת לשבת ענג" - תקרא את השבת יום עונג ר"ל יהיה מיוחד לך להתענג בו

"ביום קדשי" - זהו השבת שקדשו המקום

"עשות" - המ"ם של משבת עומדת במקום שתים ור"ל אם תשוב מעשות חפצך אחד מן המלאכות האסורות

"אם תשיב משבת וגו'" - ר"ל אם החזקת בדרך לצאת חוץ לתחום ונזכרת שהוא שבת והשבות רגלך בעבור השבת

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והרכבתיך" - מלשון רכיבה והתנשאות

"במותי" - ענין גובה כמו על במתי עב (לעיל י"ד) 

מצודת דוד

"כי פי ה' דבר" - וכיון שהוא דבר יקיים

"והאכלתיך" - ר"ל לך תהיה הארץ אשר הנחלתי ליעקב אביך ואמר יעקב לפי שלו ולבניו נתנה הנחלה ולא לישמעאל בן אברהם ולא לעשו בן יצחק וכן נאמר ויעמידיה ליעקב לחוק וגו' לאמר לך אתן את ארץ כנען (תהלים קה)

"והרכבתיך" - ר"ל תהיה ברום המעלה והממשלה

"אז תתענג על ה'" - כשתעשה כן אז ישפיע לך טובה הרבה ותתענג על ה' ור"ל לא תתענג לעדון הגוף כ"א להעמיד הגוף במצב הראוי להשכיל בתורת ה'