מ"ג ישעיהו נח א



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והגד לעמי פשעם" - אלו תלמידי חכמים, שכל שגגתם פשע, ששגגת תלמוד עולה זדון. "ולבית יעקב חטאתם" - אלו עמי הארץ, שאף זדונם שגגה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בגרון" - בצואר.

"אל תחשוך" - אל תמנע, כמו (בראשית כב): "ולא חשכת".

"הרם" - מלשון הרמה. 

מצודת דוד

"קרא בגרון" - זהו מאמר ה' אל הנביא: קרא בגרון, רוצה לומר, קרא בקול רם ביותר, עד שיצא הקול מן הגרון, כדרך הצועק להיות נשמע למרחוק.

"אל תחשוך" - אל תמנע הקריאה.

"כשופר" - כהרמת קול השופר.

"והגד לעמי פשעם" - אמור להם במה הם פושעים והוכיחם עליהם.

"ולבית וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קרא", צוה אליו.
  • א) "שיקרא בגרון" בקול גדול.
  • ב) "אל תחשך" מלקרוא שתהיה הקריאה הזאת מתמדת.
  • ג) "כשופר", שהקול הולך וחזק תמיד כן "הרם קולך" (גם השופר אינו רק נשיבת קול התוקע בו כן הנביא ה' דובר בו, גם השופר משמיע קול שבר, מעורר חרדה, מזכיר על התשובה).

"והגד לעמי פשעם" הם המרדים שמרדו מצד שהם עמי שהם עבירות שבין אדם למקום.

"ולבית יעקב חטאתם" הם החטאים שחטאו מצד שהם בית יעקב שהם עבירות שבין אדם לחברו:

ביאור המילות

"פשעם, חטאתם". בארתי הבדלם (א' כח. מג כה כז. מד כב). ובית יעקב מדרגה קטנה מן עמי כנ"ל (ט' ז'):