מ"ג ישעיהו נב טו



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כן יזה גוים רבים" - כן עתה גם הוא תגבר ידו וידה את קרנות העכו"ם אשר זירוהו

"יקפצו" - יסגרו פיהם מרוב תימהון

"כי" - כבוד

"אשר לא סופר להם" - על שום אדם ראו בו

"התבוננו" - אסתכלו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"התבוננו" - הסתכלו בהבנת אמתת הדבר כפי מה שהיא

"ואשר לא שמעו" - כפל הדבר במ"ש

"עליו יקפצו מלכים פיהם" - על הדבר הזה יסגרו מלכי העכו"ם את פיהם לבלי דבר מאומה מרוב התמהון

"כי אשר לא סופר להם ראו" - ר"ל בעיניהם ראו הגדולה והממשלה עוד יותר ממה שסופר להם כי הוסיף על השמועה

"כן יזה גוים רבים" - כמרבית השיעור הזה בעצמו ימשול ויגבר ידו ויאמץ לבבו להזות ולטפטף דמי עמים רבים עכו"ם 

מצודת ציון

"יזה" - מלשון הזאה והטפה כמו ויז נצחם על בגדי (לקמן סג)

"יקפצו" - ענין סגירה כמו ועולתה קפצה פיה (איוב ה)

"התבוננו" - ענין הסתכלות יתירה כמו ואתבונן אליו בבוקר (מלכים א' ג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כן יזה גוים רבים", כמו שמשחת מאיש מראהו כן יזה גוים רבים, שגבורתו להזות גוים רבים תהיה בתכלית הגבורה כמו שמה שהיה מראהו משחת מאיש היה ג"כ בתכלית השפלות, שלפי גודל שפלותו תחלה כן תהיה התנשאותו אח"כ, "עליו יקפצו מלכים פיהם", בעת יזה העכו"ם שהדרך הוא שמלכיהם יריבו בעדם, אבל עליו יסגרו פיהם וישתוקו, "כי אשר לא ספר להם ראו", ר"ל כי הבלתי אפשר יהיה בשני פנים.
  • א) בלתי אפשר במציאות בפועל.
  • ב) בלתי אפשר במחשבה. הבלתי אפשרי במחשבה הוא רק קיבוץ החיוב ושלילה בנושא אחד כמו מחוגה מרובע, אבל הבלתי אפשר במציאות הוא אפשר בהגיון, כמו שיעוף אדם לשמים הוא בלתי אפשר במציאות ומ"מ הוא אפשר במחשבה, כי אין מושג העפיפה סותר למושג אדם, יאמר כי הפליאה הזאת מהצלחת ישראל היה עד עתה אצלם בלתי אפשר במציאות כי לא קרה עוד כזאת ועז"א אשר לא ספר להם שקרה בפועל ראו עתה בחושיהם, ויותר מזה כי היה אצלם כדבר בלתי אפשרי במחשבה, כי לא יכלו לצייר דבר כזה במחשבתם ולהבינו עד עתה שעם חלש ונבזה יתנשא כ"כ, ועתה אשר לא שמעו התבוננו:

ביאור המילות

"לא ספר, לא שמעו". הבלתי מסופר אפשר להשמע אם יסופר, והבלתי נשמע בלתי אפשר לצייר במחשבה כלל, וההבדל בין בלתי אפשר במציאות ובלתי אפשר ההגיוני בארתיו בחבורי על חכמת ההגיון: