מ"ג ישעיהו מ יט



<< · מ"ג ישעיהו · מ · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַפֶּ֙סֶל֙ נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ וְצֹרֵ֖ף בַּזָּהָ֣ב יְרַקְּעֶ֑נּוּ וּרְתֻק֥וֹת כֶּ֖סֶף צוֹרֵֽף׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נסך" - לו מסכה

"נסך חרש" - חרש של ברזל נוסכו מברזל או מנחושת ואח"כ הצורף מרקעו בטסי זהב ומצפהו מלמעלה

"ורתוקות" - שלשלאות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הפסל" - כן נקרא הצורה הנעבדת

"נסך" - ענין התכה וכן אלהי מסכה (שמות לד)

"חרש" - אומן

"ירקענו" - ענין שטיחה ורדוד כמו כסף מרוקע (ירמיהו י)

"ורתקות" - שלשלאות כמו עשה הרתוק (יחזקאל ז

מצודת דוד

"הפסל" - וכי תדמו לו את הפסל אשר האומן התיכו ממתכת והצורף ירדד עליו את הזהב ממעל והצורף יעשה בו שלשלאות כסף למושכו בהם כי ממקומו לא ימיש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הפסל", אשר "נסך חרש" ואיך הסכלתם עשו לערוך אל הנשגב דבר שפל וגרוע כזאת, "נסך חרש", מתלוצץ עליהם לאמר הלא אלילי זהב ופסילי כסף אשר הם יקרים בעיניכם מצד המתכות שלהם, הנה הם גרועים מצד הפועל כי "נסך" אותו "חרש", שא"צ חרש חכם ואומן לנסכו ולהתיכו כי כל חרש יוכל עשוהו, "וכל צרף ירקע אותו בזהב", וכן הוא גרוע מצד הצורה, כי המתכות הוא דומם שהוא גרוע מצד צורתו מן הצומח, וכן הוא גרוע מצד החומר כי "בזהב" רק "ירקענו" מלמעלה תחתיו יעשהו מברזל או עופרת ובדיל, וא"כ הלא.

ביאור המילות

"חרש וצרף". הצורף הוא המתיך המתכות וצורפו ומזקקו מן הסיגים, והחרש הוא האומן שיעשה בו מלאכת חרש וחושב, ומלאכת הצורף קודם למלאכת החרש (ע"ל מ"א ז'). ופה אומר, כי הפסל גם החרש ינסכנו ויתיכנו (נסך מענין יציקה) אף שזה מלאכת הצורף כי אינו צריך אומן גדול, וגם הצורף ירקענו בזהב אף שזה ממלאכת החרש, וגם הרתוקות כסף יעשה צורף, כי אין מדקדקים במלאכתו:
 

<< · מ"ג ישעיהו · מ · יט · >>