פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו מט יג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: רנו שמים וגילי ארץ יפצחו [ופצחו] הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם

מנוקד: רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ יפצחו [וּפִצְחוּ] הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם יְהוָה עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם.

עם טעמים: רָנּ֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ יפצחו [וּפִצְח֥וּ] הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וַעֲנִיָּ֖ו יְרַחֵֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נחם ה'" - את עמו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רנו שמים" וגם "גילי ארץ" ואף ההרים הפרטים כבר פצחו רנה כי הגיעה הבשורה עד יושבי ההרים לאמר, כי נחם ה' עמו וכי ראה ענים ורחם עליהם. הכל רוננים, רק לבד.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רנו שמים וגו'" - הוא ענין מליצה ור"ל הרבה שמחה יהיה בעולם

מצודת ציון

"וגילי" - ענין שמחה

"ופצחו" - ענין פתחון פה בהרמת קול וכן פצחי רנה וצהלי (לקמן נ"ד)