מ"ג ישעיהו מט יב



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּה־אֵ֕לֶּה מֵרָח֖וֹק יָבֹ֑אוּ וְהִֽנֵּה־אֵ֙לֶּה֙ מִצָּפ֣וֹן וּמִיָּ֔ם וְאֵ֖לֶּה מֵאֶ֥רֶץ סִינִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מארץ סינים" - מארע דרומא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"סינים" - נקרא כן על שם היושבים שמה כמ"ש ואת הערקי ואת הסיני (בראשית י'

מצודת דוד

"מארץ סינים" - הוא פאת הדרום כן ת"י

"הנה אלה" - מקצת הבאים לא"י יבואו ממקום רחוק והיא פאת המזרח ולפי שא"י משוכה מקו השוה ולמערב לזה קרא פאת המזרח רחוק

"ומים" - מפאת המערב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה אלה", פה מתחיל ענין חדש. רוצה לצייר כי קיבוץ גלויות יוקדם לבנין ציון, וכי בעת תתקבץ הגולה מארבע רוחות עוד תהיה ירושלים שממה, וצייר זה בציור נפלא מאד, מצייר בצד אחד, איך כל הגלויות מתקבצות מארבע פנות העולם, וכל העולם וכל הטבע, שמים וארץ והרים רוננים ושמחים ומספרים החידוש הזה הנפלא, בצד אחר מציין את ציון איך היא יושבת בעת הזאת כאשה אלמנה גלמודה מתכסית בצעיף אלמנותה ומתאבלת כי בעלה עזבה ושכח בה, וכי ציון אינה יודעת מכל השמחה אשר התפשטה בכל העולם מאומה, עד שפתאום תשא עיניה ותראה את הישועה. יאמר, ראה נא, "הנה אלה" גולי המזרח "מרחוק יבאו" (כי עשרת השבטים שגלו למזרח גלו למקום רחוק כנ"ל .

"ואלה" גולים צפון ומערב, באים "מצפון ומים". ואלה גולי דרום, באים "מארץ סינים", ראה נא כל הגולה מתקבצת, השמחה התפשטה על כל הטבע, עד כי.