מ"ג ישעיהו מו יא



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו [עצתי] אף דברתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עצתו [עֲצָתִי] אַף דִּבַּרְתִּי אַף אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף אֶעֱשֶׂנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֹרֵ֤א מִמִּזְרָח֙ עַ֔יִט מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק אִ֣ישׁ עצתו עֲצָתִ֑י אַף־דִּבַּ֙רְתִּי֙ אַף־אֲבִיאֶ֔נָּה יָצַ֖רְתִּי אַף־אֶעֱשֶֽׂנָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קורא ממזרח עיט" - מארץ ארם שהיא במזרח קראתי לי את אברה' להיות נמלך בעצתי עיט כמו התיב עטה וטעם (דנייאל ב) אתיעטו כל סרכי מלכותא (שם ו) וגם יש לפותרו בל' עוף קראתי למהר אחרי כעוף הפורח ונודד ממקומו

"ומארץ מרחק" - קראתי לאיש עצתי ועמו יעצתי בין הבתרים ד' גליות כמו שמפורש בבראשית רבה והנה אימה חשיכה גדולה וגו'

"אף דברתי" - עמו הגליות וגאולתן אף אביאנה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עיט" - כן יקרא העוף הדורס כמו וירד העיט על הפגרים (בראשית ט"ו

מצודת דוד

"אף דברתי" - הדבר הזה דברתי טרם בואה

"יצרתי" - את הפורעניות הזאת על בבל

"איש עצתי" - הוא כורש שיעשה מה שיעצתי על בבל וכפל הדבר במ"ש

"קורא" - אני הוא קורא את העיט לבא ממזרח ר"ל אעיר לב כורש היושב במזרחה של בבל ומהרה קל יבוא כעוף הפורח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קרא" מבאר כי אני הקורא את העיט שהוא העוף הטורף והדורס ממזרח שהוא כורש שקראתיו מארץ פרס לטרוף את בבל, וגם "קראתי מארץ מרחק איש עצתי" בצד האחר קראתיו שיהיה איש עצתי, שימלא את עצתי בתשועת ישראל ויתן להם רשות לבנות הבית, (נגד הא' אמר ממזרח של בבל, ונגד הב' אמר מארץ מרחק, כי הוא רחוק מארץ ישראל).

"אף דברתי" ור"ל ובקריאה זו נראו שני מיני המעשים שהוזכרו בכתוב הקודם.

  • א) עפ"י חקי הטבע שאז לא יצרתי דבר חדש רק "דברתי" מה שעתיד לבא "אף אביאנה",
  • ב) למעלה מן הטבע שבו "יצרתי" יצירה חדשה "אף אעשנה" וגמרתי את היצירה הלז שהוא הנס, וא"כ.

ביאור המילות

"יצרתי אף אעשנה", התחלתי וגמרתי כנ"ל (מה ז'):