מ"ג ישעיהו מה טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בּוֹשׁוּ וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה חָרָשֵׁי צִירִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בּ֥וֹשׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"חרשי צירים" - אומני ציורים של פסילים שמעכו"ם ומזלות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"צירים" - ציורי הצורות

מצודת דוד

"חרשי צירים" - האומנים העושים ציורי הפסילים ילכו להם בכלימה כי יראו שאין ממש במעשיהם

"בושו וגו'" - אז יבושו כולם בראותם שאין ממש באלהיהם כי לא היו להם למושיע כאשר הושיע המקום לישראל

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בושו וגם נכלמו", הבושה הוא מה שמתבייש בעצמו, והכלמה הוא מה שנכלם מאחרים, ועת יכניע האדם א"ע לאיש שפל ונבזה לבעבור שיושיענו ויושיענו באמת, אז ישיג כלמה מאחרים כי הכניע א"ע לאיש נבזה, אבל לא יבוש בפ"ע כי הוא השיג הישועה אשר קוה ממנו. ואם מכניע את עצמו לאדם נכבד בעבור יושיענו ולא מלא שאלתו, אז יתבייש בפ"ע כי לא השיג בקשתו, אבל לא יכלם מאחרים, ואם מכניע א"ע לאיש שפל ונבזה ולא מלא שאלתו, אז יבוש מעצמו וגם יכלם מאחרים, וז"ש בושו וגם נכלמו יחדו הם יבושו מעצמם כי לא השיגו שאלתם וגם יכלמו מאחרים על שהשתחוו לפסל מתועב כזה, ולא לבד שיכלמו לפי שעה, רק כי "יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים" בכלמה הזאת ילכו תמיד:

ביאור המילות

"בושו נכלמו". בארתי הבדלם למעלה (למ"ד ג'). חרשי צירים היו עושים אליליהם במלאכת אופנים וגלילים ושלבים, עד שהתנענעו מעצמם, וזה קרא צירים מענין הדלת תסוב על צירה, שהיו סובבים מעצמם סביב קוטרם, ואת האומנים קרא חרשי צירים:

<< · מ"ג ישעיהו · מה · טז · >>