פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו מב טו


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש

מנוקד: אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ.

עם טעמים: אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת וְכָל־עֶשְׂבָּ֖ם אוֹבִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרוֹת֙ לָֽאִיִּ֔ים וַאֲגַמִּ֖ים אוֹבִֽישׁ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אַחֲרִיב טוּרִין וְרָמָן וְכָל עִסְבֵיהוֹן אֲיַבֵשׁ וַאֲשַׁוֵי נַהַרִין לְנַגְוָן וַאֲגָמִין אֲיַבֵשׁ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אוביש" - ל' יובש הוא לענין דבר לח כגון עשב ונהרות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אחריב", כל מה שצייר פעולת ה' כתנועות אשה יולדה היה משל אל רעש הארץ אשר בה ירעיש את אויבי ה'. כי הרעש יתהוה ע"י שיתעצרו בבטן הארץ המלאה אדים רבים ע"י חלקי גפרית ווזאלפעטער, אשר עת יתלהבו ותמלא בטן האדמה מהם עד כי תבא האדמה על המשבר ותפתח את רחמה בכח גדול ובמהירות, להוציא העובר הזה אשר במעיה לחוץ, תדמה בציור המליצה כיולדה, כי אז גם היא תנשום נשימת הרוח לחוץ, ותשאף האויר החיצוני לפנים במהירות גדול. וע"ז מפרש מ"ש עתה כיולדה אפעה, הוא כי עת יצא בן בטן הזה, אז "אחריב הרים וגבעות" שיתגלגל ע"י הרעש אל העמק, וימחו הם וכל העשב והצמח אשר עליהם. ועל ידי שיתגלגל ההר אל העמק עי"ז "ושמתי נהרות" אשר נמצאו בהעמק "לאיים" כי יתמלאו ע"י ההר הנופל וגם האגמים שסביבם אוביש, ואז:


ביאור המילות

"ואגמים אוביש". הנהר המתיבש נעשה במקומו אגם מים, ור"ל שאף אגם לא יהיה שם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואגמים וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לאיים" - להיות חורב ויובש כאיים ר"ל אאבד העכו"ם הנמשלים למים רבים

"אחריב" - את ההרים והגבעות אעשה חורבה ואוביש את עשבם ר"ל אאבד המלכים והשרים וכל המון העם

מצודת ציון

"אחריב" - מלשון חורבן

"אוביש" - מלשון יבש

"ואגמים" - מקום כניסת המים