מ"ג ישעיהו מב א



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמׇךְ־בּ֔וֹ בְּחִירִ֖י רָצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי רוּחִי֙ עָלָ֔יו מִשְׁפָּ֖ט לַגּוֹיִ֥ם יוֹצִֽיא׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא עַבְדִּי מְשִׁיחָא אֶקְרְבִינֵה בְחִירִי דְאִתְרְעֵי בֵיהּ מֵימְרִי אֶתֵן רוּחָא דְקוּדְשׁי עֲלוֹהִי דִינִין לְעַמְמִין יְגַלֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הן עבדי אתמך בו" - הן עבדי יעקב אינו כמותכם כי אתמוך בו

"בחירי" - ישראל קרוי בחירי (תהלים קלה) כי יעקב בחר לו יה ואומר (לקמן מה) למען עבדי יעקב ישראל בחירי

"רצתה נפשי" - עליו נתתי רוחי להודיע נביאיו את סודו וסופו משפט לגוים יוציא שנאמר (לעיל ב) והלכו גוים רבים וגו' ויורנו מדרכיו וגו'

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"משפט וגו'" - יוציא משפטם לאור וכמ"ש ושפט בין הגוים וגו' (לעיל ב)

"נתתי רוחי עליו" - כמ"ש ונחה עליו רוח ה' וגו' (לעיל יא)

"בחירי רצתה נפשי" - הנבחר לי אשר רצתה נפשי בו

"הן עבדי" - הנה עבדי אשר אתמך בו והוא מלך המשיח ואמר במשל ממלך בשר ודם הנשען על עבדו הנאמן 

מצודת ציון

"אתמך" - ענין השענה

"רצתה" - מלשון רצון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הן", עתה מתחיל לבאר מי הוא האיש אשר עליו דבר כל המחזה בסימן הקודם, ועליו עם לאומים התוכח, אומר "הן" הוא "עבדי" שהוא המלך המשיח. והנה מתנאי הנבואה ביחוד אם תחול עליו הנבואה בשפע רב עד שישפיע לזולתו, ויהיה נביא מורה ומצוה גוים רבים, הם שני ענינים.
  • א) ההכנה הבחיריית, שהנביא יכין א"ע לנבואה ע"י הטהרה והקדושה והלימוד, שזה היה ענין בני הנביאים, ועז"א "הן עבדי" שעובד אותי באמונה, ולא כשאר עבדים אשר לא יבטח עליהם לב אדוניהם שלא יבגדו בו בעת מן העתים, רק אשר "אתמך בו" שלא ישקר באמונתו.
  • ב) ההכנה הטבעיית, שיהיה מוכן לזה מלדה ומבטן ומהריון, כמו שבאר כ"ז במורה (פרק משני), שזה מציאות חן שמצא טרם לדתו עד שנולד שלם בכל השלמיות להיות ראוי שיתפלש עליו האור העליון, כמו שכתוב בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך, כמ"ש בבאורי שם, וז"ש "בחירי" שבחרתיו לזה מצדי יען כי רצתה נפשי מצד הרצון העליון אשר בחר בו והכינהו לזה טרם נוצר בבטן, ועי"כ "נתתי רוחי עליו" בשפע רב כ"כ עד שלא לבד שישפיע לעצמו, כי גם משפט יוציא לאחרים ולא ליחידים או לאומה רק "משפט לגוים יוציא", לכלל העולם:

ביאור המילות

"עבדי בחירי". העבד, הוא ע"י עבודתו, והנבחר, הוא ע"י רצון הבוחר כנזכר לעיל (מ"א ח'):