מ"ג ישעיהו מא ה
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון
מנוקד: רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן.
עם טעמים: רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִירָ֔אוּ קְצ֥וֹת הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
חֲזוֹ נַגְוָתָא וִידְחֲלוּן דְבִסְיָפֵי אַרְעָא יְזוּעוּן יִתְקַרְבוּן וְיֵיתוּן:
רש"י (כל הפרק)
"ראו איים" - עובדי עכו"ם הגבורות שאעשה וייראו
"קרבו ויאתיון" - זה אצל זה נאספים להלחם כשיראו הגאולהמלבי"ם (כל הפרק)
"ראו", שב לספר ענין מלחמת המשיח ואיך כל הגוים יעמדו להלחם נגדו כולם פה אחד, מצייר כי גם האיים הרחוקים בקצה הישוב יראו וייראו, ומפני זה קצות הארץ יחרדו וימהרו לבא ויתקרבו איש אל אחיו ויאתיון למלחמה נגד המשיח, וגם יתקבצו כולם פה אחד, כי.
ביאור המילות
"וייראו יחרדו". החרדה תבא על המהירות הפתאומי, ויחרדו זקני העיר לקראתו כנ"ל (כ"ף טז), "ויאתיון". מורה הביאה המוחלטת שברגע כבר היו פה, וזה המבדיל בינו ובין פעל בא: