מ"ג ישעיהו כט ט



<< · מ"ג ישעיהו · כט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אתרפו ושחו אשתגישו איזדמימו ואשתממו רווי ולא מן חמר טעו ולא מן עתיק:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התמהמהו" - הוו מתונים להתבונן לחשוב על מעלליכם

"ותמהו" - ותהיו תמהים על קילקולכם

"השתעשעו" - ל' ועיניו השע (לעיל ו) היו עורים מראות

"שכרו" - עצמכם ולא מיין למה כי נסך

"עליכם ה' וגו'" - לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט) או לשון נסיכות השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים ובקיאים להשביע השרים של מעלה כל אחד בשם הראוי להשביעו בו לכך הם אומרים מי יחת עלינו אם יבא האויב עלינו יכולנו לעשות לה חומת אש סביב או להקיפה ים הגדול אמר הקב"ה אני אחליש השרים של מעלה הממונה על האש נתמנה על המים כשמשביע לשר של אש להביא לו אש הוא משיבו אין זו משלי וכן שר של מים ואף שם שאתה משביעני בו איני מכיר זו הוא עצום העינים וכיסוי ראשי החוזים בכוכבים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולא שכר" - לא משתיית השכר וכפל הדבר במ"ש

"נעו" - המה נעים ונדים כדרך השכור שאינו יכול לעמוד ביושר כ"א מתנענע

"שכרו" - המה שכורים ולא משתיית יין ר"ל המה מבולבלים בדעתם כשכור

"השתעשעו ושועו" - התעסקו בצעקה וזעקו מרה על קלקולכם

"התמהמהו ותמהו" - חזר להוכיחם ואמר התעכבו להתבונן הרבה ותמהו על עצמכם איך נהיתה הרעה הזאת לעזוב דברי הנביא האמת ולהתפתות מנביאי השקר 

מצודת ציון

"התמהמהו" - ענין עכבה כמו אם יתמהמה חכה לו (חבקוק ב)

"השתעשעו ושעו" - ענין צעקה כמו ושוע אל ההר (לעיל כב)

"ולא יין" - פירוש ולא מיין

"נעו" - מלשון תנועה

"שכר" - יין ישן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התמהמהו", אומר אל בני יהודה הבאים בבקר לראות מפלת סנחריב, מצייר כאילו "יתמהמהו" תחלה מלקרוב אל המחנה הנופלת "ויתמהו" כי לא יאמינו למחזה עיניהם, ואחרי "ישתעשעו" ויפנו שנית "ושעו" ופנו פעם אחר פעם כאיש הבלתי מאמין לזרות אשר יראו עיניו, כי ישאלו זה לזה לאמר איך אפשר כי בני אשור "שכרו ולא שתו יין", ויותר מזה כי נעו כשיכור בקיאו "והם לא שתו שכר", ומי הממם במהומה ורעש? וישכרו וישנו שנת עולם?:

ביאור המילות

"השתעשעו". מגזרת וישע ה' אל הבל, בהכפל הפ"א והעי"ן. על ששועה פניו תמיד אל דבר המרוצה לו, ושכר גדול מיין, כנ"ל (ה' יא יב, כד ט', כח ז'):
 

<< · מ"ג ישעיהו · כט · ט · >>