מ"ג ישעיהו כז ח



<< · מ"ג ישעיהו · כז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּסַאסְּﬞאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בסאתא דהויתא כאיל בה יכילון לך דהויתא שלח ומעיק להון הגי עליהון במלא מתקיף עליהון ביום לוט:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בסאסאה" - באותה מדה

"בשלחה תריבנה" - כששילחה מצרים את ישראל תריבנה המדה בסאה שלה

"הגה ברוחו הקשה" - הגה דבר בדבורו הקשה ביום קדים ביום ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה (שמות יד)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הגה" - הסיר הפרי ברוחו הקשה ביום שמנשבת בו רוח קדים העזה שברוחות

"בשלחה תריבנה" - כשהיה מריב עמה להפרע ממנה היה שופך חמתו על השדות והגנות לשלוח בהם שידפון וארבה ולא פגע בנפשות תחלה

"בסאסאה" - ר"ל במדה שחטאו במדה ההיא נפרע מהם ולא העיר כל חמתו 

מצודת ציון

"בסאסאה" - מלשון סאה והיא מלה כפולה כמו ירקרק אדמדם

"בשלחה" - הוא שם כולל לשדות ולגנות וכן שלחיך פרדס רימונים (שיר השירים ד)

"תריבנה" - מלשון מריבה

"הגה" - ענין הסרה כמו הגו רשע לפני מלך (משלי כה)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בסאסאה בשלחה תריבנה", בעת שסאת ומדת עונותיהם רבתה בחרבה ורצתה לעשות דין בישראל, אז הגה ה' ודבר ברוחו הקשה ביום קדים לאמר.

ביאור המילות

"בסאסאה". ענין סאה ומדה, והוכפלה הפ' והעי"ן כמו שעשועים, והב' היא ב' הזמן, בעת סאסאה תריבנה, כמו בנסוע הארון ויאמר משה:

"ובשלחה", ר"ל החרב שלה כמו ויעש שלח ומגנים, והגה ענין דבור, ובא על הדבור ההגיוני הממוצע בין הדבור והמחשבה, עיין בהקדמת המפ' לספר מלת ההגיון להרמב"ם, כי הכונה שנודע הדבור הזה מתוך מחשבתו, שהיא, לכן בזאת יכופר עון יעקב. ולולא יראתי לחדש שרשים חדשים, הייתי מפ' בסאסאה שרשו סס, כמו כצמר יאכלם סס, שהוא העש המכלה, והא' נוספת, ור"ל ססה, והה' כמו ה' והדגה אשר ביאור מתה שמורה על סימן המין. ובשלחה היא שדה של תבואה כמו שלחיך פרדס רמונים, שבאורו גם שדה בית השלחין שלך דומה כפרדס רמונים, ושם זה מצוי בלשון התלמוד. והגה הוא מענין הוצאה, כמו הגו סגים מכסף (משלי כ"ה).

"והקשה", ר"ל קש ותבן, והה"א מורה ג"כ על סימן המין כמו דגה מן דג. ויהיה לפי זה מליצתו נכבדת מאד שבא להביא ראיה שהמכה שהכה ה' את ישראל לא היתה באכזריות כמכת או"ה שכלה חמתו בם עד לכלה, וע"ז נשא משלו נגד מה שדמה את ישראל לכרם, שהגם שקצצו את הגפנים עוד נשאר השורש, ויעל כיונק לפניו יוציא ציץ בדים אשכולות ענבים ויין חמר מלא מסך, דמה את העמים לשדה בית השלחים של תבואה, ששדה תבואה בעת יאכלנה עש וסס ורקב, גם הדגן גם הקש ימססו ולא תשוב לפרוח משרשו, ועז"א הכמכת מכהו הכהו? הלא מכהו שהם האומות בעת סאסאה בשלחה תריבנה בעת רב העש והסס והחריב שדה בית השלחין שלה, הנה והוציא גם הקש ביום קדים ורוח נשא גם השורש ולא נשאר ממנו דבר:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כז · ח · >>