מ"ג ישעיהו כז ו
<< · מ"ג ישעיהו · כז · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תנובה" - כצמחי האדמה
"הבאים" - תחסר מלת בימים ור"ל בימים הבאים ומעצמו יובן החסרון וכאומר אם מאז לא הערתי כל חמתי כ"ש בימי הגאולה ארחם עליהם ויתן יעקב את שרשו להיות מתפשט למרחוק וישראל יציץ ויפרח ר"ל ימשלו עד למרחוק ויגדלו עד מאד
מצודת ציון
"יציץ" - כעין הפרח וגדול ממנה וכן נאמר ויצא פרח ויציץ ציץ (במדבר י"ז)
"תנובה" - כמו כתנובה ותחסר הכ"ף כמו ייטיב גהה (משלי יז)ומשפטו כגהה ותנובה ענינו צמחי השדה כמו מתנובות שדי (איכה ד)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הבאים", מוסב על כינוי לה המוזכר בפסוק ב', כרם חמר ענו לה, למי? להבאים, ור"ל גפנים או נטיעות הבאים מן ישרש יעקב, ומלת מן נעלמת פעמים הרבה, כמו אלחנן דודו בית לחם (ש"ב, כב) ר"ל מבית לחם, השמרו לכם עלות בהר (שמות יט) מעלות, וכן רבים וכ"ש במליצות השירים, שזה מתפארת השיר והמליצה. ישרש, הפעיל, יעקב ישרש שרשו בארץ והשורש הזה יציץ ופרח, וההבדל בין יציץ ופרח כבר בארתי (למעלה יח ה'), ועי' (למעלה ט' ז') כי שם ישראל מורה על המעלה והחשיבות, ולכן כינה עת יציץ ופרח בשם ישראל, כי אז יתעלו לגאון ולתפארת, לא כן בעת ישרש אז קטן יהיה יעקב ודל:<< · מ"ג ישעיהו · כז · ו · >>