פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו כג יג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו [בחוניו] עררו ארמנותיה שמה למפלה

מנוקד: הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בחיניו [בַחוּנָיו] עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה.

עם טעמים: הֵ֣ן׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ בחיניו [בַחוּנָ֗יו] עֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן ארץ כשדים זה העם לא היה" - אשר לא כדאי הוא להיות עם שהרי נקראו הגוי המר והנמהר (חבקוק א) עם שוטה הוא מן הבריות שהקב"ה מתחרט עליהן על שבראם כמו ששנינו שלשה הקב"ה מתחרט עליהם במסכת סוכה

"אשור יסדה" - להשכין בה ציים שלו ספינותיו בירניות גדולות כמו צי אדיר (לקמן לג)

"הקימו בחוניו" - הם יקימו מצודותיהם על צור בחוניו ל' עופל ובוחן (לקמן לב) (בירפריי"ץ בלע"ז) שעושין למצור על הכרכים

"עוררו ארמנותיה" - יחריבו ל' ערו ערו (תהלים קלז) ל' נתיצה עד היסוד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן ארץ כשדים", מוסב אל פסוק י"א, שאמר שם ידו נטה אל הים הרגיז ממלכות, שואל עתה מי הוא המרגיז ממלכות, אשר נטה ידו על הים, משיב "הן הוא ארץ כשדים", הם עשו זאת, "זה העם", כלא היה נחשב בימי קדם, ור"ל "היה" לא, היה כלא וכאין, רק אשור שמלך על הארץ ההיא הרים אותה מאשפה, ולמדם לעבור בציים ואניות, עתה הכשדים ההם, "הקימו בחוניו" הם הקימו מבחן גבורתו של מלך אשור והם הראו למבחן תוקף הציים שיסד להם אשור, "עוררו", ע"י הציים הם הרחיבו ארמנותיה של צור. לשום אותה למפלה:


ביאור המילות

"לציים". הם האניות הגדולות המוכנות למלחמה (קריעגסשיפפען) וצי אדיר (לקמן לג כא):

"בחוניו". ענין מבחן ונסיון, ומזה הושאל אל מבצר המנוסה בתקפו ונבחן בחזקתו:

"עוררו". כמו ערו ערו עד היסוד בה:

"שמה". מקור, לשומה למפלה, לשום אותה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקימו בחוניו" - ר"ל הנה אנשי אשור הם בנוה והקימו מגדלות העיר והם החריבו ארמונותיה ושמו את העיר למפלה כאדם העושה בשלו

"אשור יסדה" - אשור שהיתה ראש הממלכה לכשדים הוא יסדה להשכין בו אנשי ספינות עושי מלאכה במים רבים והמה אנשים פחותים ונבזים

"הן ארץ כשדים" - הנה זאת העיר צור מארץ כשדים היא כי זה העם היושב בה עתה לא היה בה מאז ולא בנה אותה

מצודת ציון

"לציים" - לאנשי ציים ר"ל לבעלי ספינות כמו וצי אדיר (לקמן לג)

"בחוניו" - ענין מגדל ומבצר כמו עופל ובחן (לקמן לב)

"עוררו" - ענין חורבן והשחתה כמו ערו ערו (תהלים קלז)

"ארמנותיה" - מלשון ארמון ופלטרין