מ"ג ישעיהו כג י
<< · מ"ג ישעיהו · כג · י · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד׃
רש"י
"כיאור" - כיאור הזה שעולה ומתפשט
"בת תרשיש" - צור היושבת בים תרשיש
"אין מזח" - אין לך עוד חוזק ואזור לשנס מתנים מזח לשון אזור כמו (תהלים קט) ולמזח תמיד יחגרה וכל אזור לשון חוזקמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אין מזח עוד" - אין עוד לצור חוזק ואזור להיות מזורז מול האויב לעזור לעצמו וכ"ש לזולת
"עברי ארצך כיאור בת תרשיש" - את עדת תרשיש הנמצאת בצור להסתחר עברי מהר לארצך כמו היאור השוטף מהר כי פן תדבקך הרעה
מצודת ציון
"בת תרשיש" - עדת תרשיש
"מזח" - ענין אזור וחגורה כמו ומזיח אפיקים רפה (איוב יב)ור"ל חוזק וזרוז כי החגור במתניו הוא מזורז ביותרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כיאר". בארתי למעלה (י"ט ה') כי יאור היא המתמלא מימי גשמים כנהר נילוס ודרכו לצאת תמיד חוץ מגדותיו ולהשקות את הארץ כמ"ש ועלתה כיאור כולה, עפ"ז ממשיל ארץ צור כיאור, שעלה הים עליה, ונעשית כיאור:
"מזח". כמו ולמזח תמיד יחגרה (תהלות קט יט), אזור החוגר את הגוף, וההבדל בינו לבין אזור ואבנט, כי מזח הוא החגור שחוגרים על הבגדים הארוכים להגביהם שיהיו כמדו, והוא מלשון ולא יזח החושן מעל האפוד שהוא ענין הגבהה, מזח מגביה בגדיו, ומזה נמצא בארמי זחוחי הלב, ואמר שם וילבש קללה כמדו, שהקללה תהיה כמדתו, תהיה לו כבגד יעטה, ואם שדרך הבגד שהוא לפעמים ארוך מגופו, הנה הקללה עצמה תהיה לו כמזח שיעלה הבגד שהיא הקללה, שיהיה מכוון למדת גופו, ומזה השאיל שם זה על גדותי האי, הנגבהים מתוך הים וחוגרים בעד הים בל יעלה על האי, שהוא המזח המגביה את האי, והחוגר בעד הים, ולא רחוק לבאר מ"ש שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה (איוב יב כא) שיהיה אפיקים מן כאפיקים בנגב, שירפה ויסיר המזח הסוגר בעד אפיקי מים, וישטפו חלקת נדיבים ובזה ישפך עליהם בוז, כי יצאו נקי מנכסיהם:<< · מ"ג ישעיהו · כג · י · >>