מ"ג ישעיהו כג ח



<< · מ"ג ישעיהו · כג · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־צֹ֖ר הַמַּעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֙יהָ֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כנעניה" - תגריה כמו (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה ולא יהיה כנעני עוד (זכריה יד)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"המעטירה" - מלשון עטרה ור"ל המפוארה

"כנעניה" - ענין תגר וסוחר כמו וחגור נתנה לכנעני (משלי לא)וכפל הדבר במ"ש 

מצודת דוד

"מי יעץ זאת" - כאלו הנביא מתמה ואומר מי יעץ עצה כזאת על צור המעוטרת בעושר וכבוד אשר סוחריה המה שרים ומכובדים ר"ל על דעת מי עלה להחריב עיר כזאת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי יעץ זאת", מי המשגיב בכחו "לגזור עצה כזאת על צור" אשר גדלה מאד,
  • א) במלכות וממשלה שלא לבד שהיא לובשת עטרת מלוכה עוד היא "המעטירה" הנותנת כתר על ראש מלכים,
  • ב) בעושר אשר "סחריה" הגדולים הם "שרים" ומושלים מרוב עשרם, וגם "כנעניה" הקטנים הם גם כן "נכבדי ארץ" שאף הרוכלים שלה המחזירים בעיירות שהם מבוזים בכ"מ, הם מכובדים מרוב עשרם, ומי יעץ עליהם כזאת:

ביאור המילות

"יעץ". העצה המוזכרת בכ"מ אצל ה', היא גמר גזרתו, ומשפטו הנחרץ כנ"ל (ה' יט, יד כד):

"סחריה, כנעניה". סוחרים הם הסוחרים הגדולים העוברים ימים ומדינות, היתה כאניות סוחר, וכנען הם הסוחרים הקטנים המוכרים לאחדים בעירם. כנען בידו מאזני מרמה, ולא יהיה עוד כנעני בבית ה', שהם המוכרים דברים קטנים, ושם כנען נגזר מאנשי פעניציען, היוצאים מבני כנען שהם חדשו את המסחר בימי קדם כנודע בקורות העתים ועל שמם נתן שם כנען אל הסוחרים, וכ"ה ברבה ויקרא (פרשה יז). ויונתן תרגם שלטונאה, אבל במס' ב"ב (עה) פסחים (נ) מפרש סוחרים:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כג · ח · >>