מ"ג ישעיהו יט טו
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון
מנוקד: וְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן.
עם טעמים: וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְמִצְרַ֖יִם מַֽעֲשֶׂ֑ה אֲשֶׁ֧ר יַעֲשֶׂ֛ה רֹ֥אשׁ וְזָנָ֖ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֽוֹן׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"ולא יהיה", ועי"כ לא ישאר למצרים מעתה איזה מעשה ופעולה שיעשה לו לתועלתו, אחד מראשיו הגדולים, או מן הראשים הפחותים. וגם אפילו שיתעורר איזה כפה היינו אחד מגבוריו ועשיריו לאיזה תועלת כללי, או אפילו אגמון שהם ההמון העם החלשים, כולם ירפו ידיהם מעשות כל דבר:
ביאור המילות
"ראש וזנב כפה ואגמון", בארתי למעלה (ט):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"כפה ואגמון" - ר"ל במעשה החזק ולא במעשה החלש וכפל הענין במ"ש
"ולא יהיה" - לו שום תועלת בכל מעשה אשר יעשה הן הראש הן הזנב ר"ל לא יצליחו לא במעשה הראשים ולא במעשה הפחותים
מצודת ציון
"וזנב" - תחתיות הדבר קורא זנב ויורה על השפלות
"כפה" - ענינו ענף כמו כפות תמרים (ויקרא כ"ג)
"ואגמון" - הוא צמח רך והוא הפוך מן גומא וכן הלכוף כאגמון ראשו (לקמן נ"ח)